אווז ביתי

אודות

האווז הביתי הוא תת-מין מבוית של אווזים, שמקורו בשני מיני בר עיקריים: אווז אפור (Anser anser) ואווז ברבורי (Anser cygnoides). הוא מגודל ברחבי העולם למטרות שונות, כולל בשר, ביצים, נוצות ושמירה. קיימים גזעים רבים ושונים של אווזים ביתיים, המציגים מגוון רחב של גדלים, צבעים ומאפיינים פיזיים.

גודל ותוחלת חיים

אורך

70-90 ס"מ (תלוי גזע)

מוטת כנפיים

130-180 ס"מ (תלוי גזע)

משקל

3-15 ק"ג (תלוי גזע, זכרים גדולים יותר)

תוחלת חיים

10-20 שנים (בתנאי שבי, לעיתים אף יותר)

תזונה

צמחוני (עשבים, עלים, זרעים, דגנים, ירקות)

מאפיינים פיזיים

נוצות

מגוון רחב של צבעים ודוגמאות, כולל לבן טהור, אפור, חום, שחור, ודוגמאות מנוקדות או מנומרות. גזעים מסוימים מציגים 'אוכף' כהה על הגב או כתמים כהים על הראש והצוואר. הנוצות בדרך כלל צפופות ועמידות למים.

צורת המקור

מקור חזק ורחב, בצבעים שונים כמו כתום, ורוד, שחור או צהוב, תלוי בגזע. לאווזים ממוצא אווז ברבורי יש לעיתים קרובות גבשושית בולטת בבסיס המקור.

צבע עיניים

עיניים קטנות יחסית, בצבע חום כהה, כחול או אפור, תלוי בגזע.

צבע רגליים

רגליים קצרות וחזקות, בעלות קרומי שחייה, בצבעים כתום, ורוד או שחור, תלוי בגזע.

סימנים מבדילים

גוף גדול וכבד, צוואר ארוך, הליכה מגושמת על היבשה, יכולת שחייה טובה. גזעים מסוימים מאופיינים בגבשושית על המקור, קפלי עור בבטן (dewlap) או נוצות מסולסלות.

מראה צעיר

אפרוחים (גוזלים) מכוסים בפלומה צהובה או אפורה, לעיתים עם כתמים כהים. הם גדלים במהירות ומפתחים את נוצות הבוגרים תוך מספר חודשים.

שינויים עונתיים

אין שינויים עונתיים משמעותיים בניצוי, למעט נשירת נוצות תקופתית (moult) שבה מוחלפות הנוצות הישנות בחדשות.

דו-צורתיות מינית

ברוב הגזעים, הזכרים (אווזים) גדולים וכבדים יותר מהנקבות (אווזות). לעיתים קרובות, לזכרים יש צוואר עבה יותר וראש גדול יותר. אצל גזעים מסוימים, הגבשושית על המקור בולטת יותר אצל הזכרים.

איך לזהות

1. 1

   גודל וצורה

   חפשו ציפור מים גדולה וכבדה, בעלת גוף עגלגל וצוואר ארוך יחסית. שימו לב למשקל הרב ולעיתים קרובות לחוסר יכולת תעופה.

2. 2

   צבע ניצוי

   האווז הביתי מגיע במגוון רחב של צבעים – לבן, אפור, חום, שחור, או שילובים. זהו סימן זיהוי חשוב המבדיל אותו ממיני בר בעלי ניצוי אחיד יותר.

3. 3

   מקור וגבשושית

   שימו לב לצבע המקור (כתום, ורוד, שחור) ולנוכחות גבשושית בבסיס המקור, במיוחד אצל גזעים ממוצא אווז ברבורי.

4. 4

   קולות

   הקשיבו לקריאות ה'גע-גע' הרמות והגרוניות. קולות אלו אופייניים מאוד לאווזים ביתיים ומשמשים כאמצעי זיהוי יעיל.

5. 5

   התנהגות

   התבוננו בהתנהגותם – רעייה על עשב, שחייה במים, והתנהגות טריטוריאלית ואגרסיבית כלפי פולשים.

בית גידול ותפוצה

ביומים

סביבות חקלאיות, חוות, שטחי מרעה, אזורים עם מקורות מים מתוקים (אגמים, בריכות, נהרות איטיים).

תפוצה גיאוגרפית

נפוץ ברחבי העולם בכל מקום שבו מגדלים עופות משק.

טווח גובה

בעיקר בשפלות ובאזורים נמוכים, אך יכול להתקיים גם בגבהים בינוניים.

סביבות מועדפות

שטחים פתוחים עם עשבייה נמוכה למרעה, גישה למים מתוקים לרחצה ושתייה, ומחסה מפני טורפים ומזג אוויר קיצוני.

התנהגות

זמן פעילות

פעילים בעיקר בשעות היום (יוממים).

הרגלי אכילה

רועים בעיקר על עשבייה, עלים צעירים, שורשים וזרעים. הם גם אוכלים דגנים, ירקות ופירות. מנקים את המזון מהקרקע באמצעות מקורם הרחב.

התנהגות חברתית

חיים בדרך כלל בקבוצות או עדרים. הם חיות חברתיות מאוד ויוצרים קשרים חזקים בתוך הקבוצה. ידועים בהתנהגות טריטוריאלית והגנה על צאצאיהם.

דפוס תעופה

רוב גזעי האווז הביתי איבדו את יכולת התעופה או שהיא מוגבלת מאוד בשל משקלם הרב. גזעים קלים יותר עשויים להיות מסוגלים לעוף למרחקים קצרים.

דפוס נדידה

אינם נודדים. הם מינים יציבים (resident) המוחזקים בשבי או בסביבה מבויתת.

טריטוריאליות

מגלים טריטוריאליות חזקה, במיוחד בעונת הקינון. זכרים יכולים להיות אגרסיביים כלפי פולשים, כולל בני אדם, ולהגן על הטריטוריה והצאצאים שלהם בצורה נמרצת.

רבייה

עונת רבייה

בדרך כלל באביב, אך יכולה להשתנות בהתאם לגזע ולתנאי הסביבה. נקבות יכולות להטיל מספר מחזורי ביצים בשנה.

הרגלי קינון

הנקבה בונה קן על הקרקע, לרוב במקום מוגן ומוסתר, תוך שימוש בחומרים צמחיים כמו עשבים, עלים ונוצות משלה. היא מרפדת את הקן בנוצות פלומה שהיא תולשת מחזה.

גודל הטלה

8-15 ביצים, אך יכול להגיע גם ל-20 ביצים בגזעים מסוימים.

תיאור הביצה

ביצים גדולות, בצבע לבן או קרם, ללא כתמים. גודל הביצה משתנה מאוד בין הגזעים.

תקופת דגירה

28-35 ימים, תלוי בגזע. הנקבה דוגרת לבדה.

תקופת התבגרות

האפרוחים עצמאיים למחצה תוך מספר שבועות, אך נשארים עם הוריהם (או עם האווזה הדוגרת) למשך מספר חודשים עד שהם מגיעים לבגרות מלאה.

טיפול הורי

הנקבה דוגרת על הביצים ומטפלת באפרוחים. הזכר (אווז) בדרך כלל שומר על הקן והאפרוחים, ומגן עליהם מפני טורפים.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. חפשו קבוצות. אווזים ביתיים חיים בדרך כלל בקבוצות. חפשו עדרים רועים על עשב או שוחים במים.
2. הקשיבו לקולות. קריאות ה'גע-גע' הרמות שלהם הן סימן זיהוי בולט ויכולות להוביל אתכם אליהם.
3. התבוננו במאפיינים פיזיים. שימו לב לגודל, לצבע הניצוי המגוון, לצבע המקור והרגליים, ולנוכחות גבשושית על המקור.
4. היו זהירים. אווזים ביתיים, במיוחד זכרים, יכולים להיות טריטוריאליים ואגרסיביים. שמרו על מרחק בטוח, במיוחד אם יש אפרוחים.

מינים דומים

עובדות מהירות

מקור:

אווז אפור (Anser anser) ואווז ברבורי (Anser cygnoides)

תזונה:

צמחוני

תוחלת חיים:

10-20 שנים

גודל תטולה:

8-15 ביצים

יכולת תעופה:

מוגבלת או חסרה ברוב הגזעים

התנהגות חברתית:

חיים בקבוצות, טריטוריאליים

עובדות מעניינות

• אווזים ביתיים שימשו כ'כלבי שמירה' בחוות במשך מאות שנים, בזכות קריאות האזהרה הרמות שלהם והתנהגותם הטריטוריאלית.
• הם ידועים בנאמנותם ובקשרים החזקים שהם יוצרים עם בני אדם או עם אווזים אחרים.
• הביות של האווזים החל לפני אלפי שנים, ככל הנראה במצרים העתיקה ובסין.
• ישנם עשרות גזעים שונים של אווזים ביתיים ברחבי העולם, כל אחד עם מאפיינים ייחודיים.

סיווג מדעי

ממלכה

Animalia

מערכה

Chordata

מחלקה

Aves

סדרה

Anseriformes

משפחה

Anatidae

סוג

Anser

מין

Anser anser domesticus / Anser cygnoides domesticus

גלה את אווז ביתי