עקב חורף

אודות

עקב החורף הוא עוף דורס בגודל בינוני, הנפוץ ביותר באירופה ובחלקים מאסיה. הוא ידוע במגוון רחב של מופעי נוצות, מה שהופך את זיהויו למאתגר לעיתים. הוא ניזון בעיקר מיונקים קטנים, ציפורים וזוחלים, וצד בדרך כלל מנקודת תצפית גבוהה או תוך כדי דאייה. בישראל הוא חולף וחורף נפוץ.

גודל ותוחלת חיים

אורך

40-58 ס"מ

מוטת כנפיים

100-130 ס"מ

משקל

427-1364 גרם (זכרים קטנים יותר מנקבות)

תוחלת חיים

עד 25 שנים בטבע, ממוצע 8-10 שנים

תזונה

טורף (יונקים קטנים, ציפורים, זוחלים, דו-חיים, חרקים גדולים)

מאפיינים פיזיים

נוצות

מופע הנוצות של עקב החורף משתנה מאוד, החל מחום כהה אחיד ועד חום בהיר-אפרפר, ולעיתים אף כמעט לבן בחלקים התחתונים. בדרך כלל, החלקים העליונים חומים, והחלקים התחתונים בהירים יותר עם דוגמת פסים או כתמים חומים משתנה. סימן זיהוי אופייני הוא פס חזה כהה (לרוב בצורת 'כתם' או 'סינר') ופס כהה בקצה תחתית הכנף (שפת זרימה). הזנב מפוספס לרוחב בפסים כהים ובהירים, עם פס קצה כהה ורחב יותר.

צורת המקור

מקור חזק, מעוקל וחד, בצבע אפור-שחור בקצה וצהוב בבסיסו (שעווה).

צבע עיניים

חום כהה (אצל בוגרים), צהבהב-אפרפר (אצל צעירים)

צבע רגליים

צהוב

סימנים מבדילים

מגוון מופעי נוצות, פס חזה כהה משתנה, פס כהה בקצה תחתית הכנף, זנב מפוספס עם פס קצה כהה ורחב. במעוף, הכנפיים רחבות ומעוגלות, לעיתים קרובות מוחזקות בצורת V רדוד (דיאדרל).

מראה צעיר

לצעירים ניצוי דומה לבוגרים אך לרוב בהיר יותר, עם פחות ניגודיות. העיניים בהירות יותר (צהבהבות-אפרפרות) והפסים על הזנב עשויים להיות פחות מוגדרים. פס הקצה הכהה בזנב לרוב צר יותר מאשר אצל בוגרים.

שינויים עונתיים

אין שינויים עונתיים משמעותיים בניצוי. הניצוי נשחק ומתחדש בהדרגה.

דו-צורתיות מינית

אין הבדלים בולטים בניצוי בין זכרים לנקבות, אך הנקבות גדולות וכבדות יותר במעט מהזכרים.

איך לזהות

1. 1

   גודל ומבנה גוף

   דורס בגודל בינוני, בעל גוף מוצק, כנפיים רחבות ומעוגלות וזנב קצר יחסית.

2. 2

   מופע נוצות

   חפשו את מגוון המופעים, אך שימו לב לפס החזה הכהה (משתנה בעוצמתו) ולפס הכהה בקצה תחתית הכנף. הזנב מפוספס לרוחב עם פס קצה כהה ורחב.

3. 3

   מעוף

   מעוף דאייה אופייני עם כנפיים המוחזקות בצורת V רדוד (דיאדרל). חבטות כנף איטיות ועמוקות. לעיתים מרחף במקום.

4. 4

   קריאה

   הקשיבו לקריאת ה'פייו-פייו' או 'מייאו' הצווחנית והמוארכת, הדומה ליללת חתול.

5. 5

   בית גידול

   חפשו אותו באזורים פתוחים עם עצים מפוזרים, שדות חקלאיים, יערות דלילים וגבעות.

בית גידול ותפוצה

ביומים

יערות (נשירים ומחטניים), שטחים פתוחים עם עצים מפוזרים, שדות חקלאיים, אזורי שיחים, הרים וגבעות.

תפוצה גיאוגרפית

נפוץ ברחבי אירופה, חלקים נרחבים מאסיה (מזרחה עד יפן) וצפון אפריקה. בישראל הוא חולף וחורף נפוץ.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד 2,500 מטרים ויותר, תלוי באזור.

סביבות מועדפות

מעדיף אזורים עם שילוב של שטחים פתוחים לציד ועצים גבוהים לקינון ומנוחה.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל יום (יומם).

הרגלי אכילה

צד בעיקר מנקודת תצפית גבוהה (עץ, עמוד חשמל) או תוך כדי דאייה במעגלים בגובה רב. לעיתים מרחף במקום (כמו בז) או צד תוך כדי הליכה על הקרקע. תזונתו מגוונת וכוללת מכרסמים קטנים (נברנים, עכברים), ארנבות, ציפורים קטנות ובינוניות, זוחלים (לטאות, נחשים), דו-חיים וחרקים גדולים. לעיתים רחוקות יאכל פגרים.

התנהגות חברתית

בדרך כלל יחידאי או בזוגות בעונת הקינון. מחוץ לעונת הקינון, ניתן לראות ריכוזים של עקבים נודדים בנקודות צוואר בקבוק בנדידה.

דפוס תעופה

מעוף כבד אך אלגנטי, עם חבטות כנף איטיות ועמוקות. מרבה לדאות במעגלים תוך ניצול זרמים תרמיים. הכנפיים רחבות ומעוגלות, מוחזקות בצורת V רדוד (דיאדרל) בעת דאייה. לעיתים קרובות נראה מרחף במקום (כמו בז).

דפוס נדידה

האוכלוסיות הצפוניות והמזרחיות נודדות דרומה בחורף, בעוד האוכלוסיות הדרומיות והמערביות יציבות או נודדות למרחקים קצרים. בישראל, עקב החורף הוא חולף נפוץ מאוד בסתיו ובאביב, וחורף נפוץ. שיא הנדידה בסתיו הוא בחודשים ספטמבר-אוקטובר, ובאביב במרץ-אפריל.

טריטוריאליות

טריטוריאלי בעונת הקינון, מגן על אזור הקינון והציד מפני עקבים אחרים ודורסים מתחרים.

רבייה

עונת רבייה

אפריל עד יולי, תלוי באזור הגיאוגרפי.

הרגלי קינון

הקן נבנה על עצים גבוהים (לרוב עצי מחט או עצים נשירים חזקים), לעיתים רחוקות על צוקים. הקן גדול ומסיבי, עשוי מענפים, זרדים, ומרופד בעלים, טחב ופרווה. בני הזוג בונים את הקן יחד או משפצים קן ישן.

גודל הטלה

2-4 ביצים

תיאור הביצה

2-4 ביצים (לרוב 2-3), לבנות-כחלחלות או ירקרקות בהירות, עם כתמים ונקודות חומות-אדמדמות או אפורות. גודל הביצה כ-56x45 מ"מ.

תקופת דגירה

33-35 ימים, בעיקר על ידי הנקבה, כשהזכר מספק מזון.

תקופת התבגרות

42-56 ימים (6-8 שבועות) לאחר הבקיעה. הגוזלים נשארים תלויים בהורים למזון למשך מספר שבועות נוספים לאחר עזיבת הקן.

טיפול הורי

שני ההורים משתתפים בדגירה, בגידול הגוזלים ובאספקת מזון. הנקבה דוגרת יותר והזכר צד יותר בתקופת הדגירה המוקדמת.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. התבוננו בשמיים. חפשו דורסים גדולים הדואים במעגלים בגובה רב, במיוחד בשעות החמות של היום.
2. סרקו עצים ועמודים. עקבי חורף מרבים לשבת על ענפים בולטים של עצים גבוהים, עמודי חשמל או עמודי טלפון, ומחכים לטרף.
3. הקשיבו לקריאות. קריאת ה'מייאו' האופיינית יכולה להסגיר את נוכחותו גם כשאינו נראה בבירור.
4. השתמשו במשקפת. מגוון מופעי הנוצות דורש לעיתים קרובות התבוננות מדוקדקת בפרטים כדי לאשר את הזיהוי.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם עברי:

עקב חורף

שם מדעי:

Buteo buteo

משפחה:

נציים (Accipitridae)

סטטוס שימור:

ללא חשש (Least Concern)

נדידה:

חולף וחורף נפוץ בישראל

תזונה:

טורף (מכרסמים, ציפורים, זוחלים)

עובדות מעניינות

• עקב החורף הוא אחד הדורסים הנפוצים ביותר באירופה, וניתן לראות אותו במגוון רחב של בתי גידול.
• מגוון מופעי הנוצות שלו הוא מהגדולים ביותר בקרב דורסים, מה שהופך אותו לאתגר זיהוי מרתק עבור צפרים.
• הוא ידוע ביכולתו לדאות במשך שעות ללא מאמץ, תוך ניצול זרמים תרמיים.
• קריאתו דמוית יללת חתול היא סימן היכר בולט, וקל לזהותה גם ממרחק.

סיווג מדעי

ממלכה

Animalia

מערכה

Chordata

מחלקה

Aves

סדרה

Accipitriformes

משפחה

Accipitridae

סוג

Buteo

מין

Buteo buteo

גלה את עקב חורף