קוקייה מצויה

אודות

הקוקייה המצויה היא עוף טפיל קינון ידוע, המטילה את ביציה בקינים של מיני ציפורים אחרים. היא בעלת מראה דמוי בז קטן, עם גוף אפור בחלקו העליון ופסים כהים בחלקו התחתון. קריאתה האופיינית, 'קו-קו', היא סימן היכר בולט באביב ובקיץ.

גודל ותוחלת חיים

אורך

32-34 ס"מ

מוטת כנפיים

55-60 ס"מ

משקל

105-130 גרם

תוחלת חיים

6-8 שנים בטבע

תזונה

חרקים, בעיקר זחלים שעירים ורעילים שרוב הציפורים נמנעות מהם

מאפיינים פיזיים

נוצות

לזכר בוגר: גב, ראש וחזה עליון אפורים. בטן לבנה עם פסים רוחביים כהים. לנקבה בוגרת: דומה לזכר, אך לעיתים קרובות עם גוון חום-אדמדם קל בחזה ובצדדים, ולעיתים רחוקות מופיעה מורפה חומה-אדמדמה (hepatic morph) עם גב חום-אדמדם מפוספס בכהה, וראש וחזה חומים-אדמדמים. לצעירים: גב חום-אדמדם מפוספס בכהה, ראש וחזה חומים-אדמדמים עם פסים כהים, וכתם לבן בולט בעורף.

צורת המקור

מקור קצר יחסית, מעוקל קלות בקצה, בצבע צהוב-כתום בבסיסו וכהה בקצה.

צבע עיניים

קשתית העין צהובה אצל בוגרים, חומה אצל צעירים.

צבע רגליים

רגליים קצרות, בצבע צהוב-כתום.

סימנים מבדילים

מראה דמוי בז קטן, זנב ארוך יחסית, תעופה מהירה וישרה. קריאת 'קו-קו' אופיינית.

מראה צעיר

צעירים נבדלים באופן בולט: גב חום-אדמדם מפוספס בכהה, ראש וחזה חומים-אדמדמים עם פסים כהים, וכתם לבן בולט בעורף. קשתית העין חומה.

שינויים עונתיים

אין שינויים משמעותיים בניצוי בין עונות, למעט הבדלים בין בוגרים לצעירים.

דו-צורתיות מינית

הזכר והנקבה דומים מאוד במורפה האפורה, אך הנקבה עשויה להיות בעלת גוון חום-אדמדם קל יותר בחזה, ולעיתים נדירות מופיעה במורפה חומה-אדמדמה (hepatic morph) שאינה קיימת אצל הזכרים.

איך לזהות

1. 1

   קריאה

   הדרך הקלה ביותר לזהות קוקייה מצויה היא על ידי קריאת ה'קו-קו' האופיינית של הזכר, הנשמעת למרחקים.

2. 2

   מראה כללי

   חפשו ציפור בגודל יונה, בעלת גוף אפור בחלקו העליון ובטן לבנה מפוספסת בכהה. זנב ארוך יחסית.

3. 3

   תעופה

   שימו לב לתעופה המהירה והישרה, המזכירה בז או נץ, אך ללא ריחוף במקום (רפרוף).

4. 4

   מראה דמוי בז/נץ

   הקוקייה המצויה מחקה את מראה הבז או הנץ, מה שעשוי להרתיע ציפורים קטנות מלתקוף אותה כשהיא מתקרבת לקיניהן.

5. 5

   צעירים

   שימו לב לצעירים בעלי גב חום-אדמדם מפוספס וכתם לבן בולט בעורף, המואכלים על ידי ציפורים קטנות מהם בהרבה.

בית גידול ותפוצה

ביומים

יערות פתוחים, חורשות, שטחי שיחים, שדות מעובדים עם עצים פזורים, גנים, פארקים.

תפוצה גיאוגרפית

נפוצה ברחבי אירופה ואסיה, וחורפת באפריקה ובדרום אסיה. בישראל היא חולפת נפוצה ומקייצת נדירה.

טווח גובה

ממישור החוף ועד אזורים הרריים, תלוי בזמינות מארחים לקינון.

סביבות מועדפות

אזורים עם מגוון בתי גידול המאפשרים זמינות של מיני ציפורים מארחים לקינון, וכן שפע של חרקים.

התנהגות

זמן פעילות

פעילה בשעות היום (יומית).

הרגלי אכילה

ניזונה בעיקר מחרקים גדולים, ובמיוחד מזחלים שעירים ורעילים (כמו זחלי טוואי התה), שרוב הציפורים נמנעות מהם. היא מסוגלת לעכל את השערות הרעילות על ידי הקאה של מעטפת הקיבה המכילה את השערות. צדה את טרפה מהאוויר או מהצמחייה.

התנהגות חברתית

ציפור בודדה בדרך כלל, למעט בעונת הרבייה כאשר הזכרים קוראים לנקבות. אינה יוצרת להקות.

דפוס תעופה

תעופה מהירה וישרה, עם חבטות כנף מהירות וגלישות קצרות. מזכירה לעיתים תעופת בז קטן או נץ.

דפוס נדידה

נודדת למרחקים ארוכים. מקייצת באירופה ובאסיה, וחורפת באפריקה ובדרום אסיה. בישראל היא חולפת נפוצה באביב ובסתיו, ומקייצת נדירה מאוד.

טריטוריאליות

הזכרים טריטוריאליים בעונת הרבייה, ומגנים על שטח הקריאה שלהם. הנקבות נעות בין טריטוריות של זכרים שונים ומחפשות קינים להטלה.

רבייה

עונת רבייה

אפריל עד יולי, תלוי באזור הגיאוגרפי.

הרגלי קינון

טפילת קינון. אינה בונה קן משלה. הנקבה מטילה ביצה אחת בקינו של מין מארח (לרוב ציפורי שיר קטנות כמו סבכי, פרוש, נחליאלי, אדום-חזה). היא מסירה ביצה אחת של המארח לפני הטלת ביצתה שלה.

גודל הטלה

ביצה אחת בכל קן מארח. נקבה יכולה להטיל עד 25 ביצים בעונה, כל אחת בקן אחר.

תיאור הביצה

ביצי הקוקייה המצויה מגוונות מאוד בצבען ובדגמיהן, ומחקות את ביצי המארח הספציפי. גודלן כ-22x17 מ"מ.

תקופת דגירה

כ-11-13 ימים, קצר יותר מרוב המארחים, מה שמאפשר לבקיעה מוקדמת.

תקופת התבגרות

הגוזל הצעיר בוקע ראשון, ודוחף את ביצי המארח או את גוזליו מחוץ לקן. הוא נשאר בקן כ-17-21 ימים, ומקבל טיפול בלעדי מהוריו המאמצים.

טיפול הורי

אין טיפול הורי מצד הקוקייה הביולוגית. הגוזל מקבל טיפול מלא מהוריו המאמצים, אשר מאכילים אותו למרות גודלו העצום יחסית אליהם.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. הקשיבו לקריאה. הדרך הטובה ביותר לאתר קוקייה היא להקשיב לקריאת ה'קו-קו' הייחודית של הזכר, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות.
2. חפשו תעופה דמוית בז. שימו לב לציפורים בגודל יונה עם תעופה מהירה וישרה, המזכירה בז או נץ, אך ללא ריחוף.
3. התבוננו בציפורי שיר קטנות. לעיתים ניתן לזהות קוקייה על ידי התנהגות אגרסיבית של ציפורי שיר קטנות כלפיה, המנסות לגרש אותה מקיניהן.
4. חפשו גוזלים גדולים בקינים קטנים. בעונת הקינון, אם אתם רואים גוזל גדול באופן חריג המואכל על ידי ציפורים קטנות ממנו בהרבה, ייתכן שמדובר בגוזל קוקייה.

מינים דומים

עובדות מהירות

טפיל קינון:

מטילה ביצים בקינים של ציפורים אחרות.

קריאה אופיינית:

'קו-קו' של הזכר.

תזונה ייחודית:

ניזונה מזחלים שעירים ורעילים.

נדידה:

נודדת למרחקים ארוכים בין אירופה/אסיה לאפריקה/דרום אסיה.

הסוואה:

ביציה מחקות את ביצי המארח.

עובדות מעניינות

• הקוקייה המצויה היא אחת ממיני הציפורים הבודדים המסוגלים לאכול זחלים שעירים ורעילים, בזכות יכולתה להקיא את מעטפת הקיבה המכילה את השערות.
• גוזל הקוקייה בוקע לרוב לפני גוזלי המארח, ודוחף את ביצי המארח או את גוזליו מחוץ לקן, כדי להבטיח לעצמו את כל המזון והטיפול ההורי.
• השם 'קוקייה' נגזר מקריאתה האופיינית של הציפור, 'קו-קו', שהיא אחת הקריאות המוכרות ביותר בעולם הטבע.
• ביצי הקוקייה המצויה מגוונות מאוד בצבען ובדגמיהן, והן מותאמות באופן ספציפי לביצי המארח, מה שמקשה על המארח לזהות את הביצה הזרה.
• הקוקייה המצויה נחשבת לסמל של האביב בתרבויות רבות, וקריאתה מבשרת את בוא העונה החמה.

סיווג מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

עופות

סדרה

קוקאים

משפחה

קוקייתיים

סוג

קוקייה

מין

קוקייה מצויה

גלה את קוקייה מצויה