פרוש מצוי

אודות

הפרוש המצוי הוא ציפור שיר קטנה ונפוצה, הידועה בשירתה העשירה ובצבעיה הבולטים, במיוחד אצל הזכר. הוא אחד ממיני הציפורים הנפוצים ביותר באירופה ובמערב אסיה, ומהווה דוגמה קלאסית לציפור חורף בישראל.

גודל ותוחלת חיים

אורך

14-16 ס"מ

מוטת כנפיים

24.5-28.5 ס"מ

משקל

18-29 גרם

תוחלת חיים

2-5 שנים בטבע, עד 15 שנים בשבי

תזונה

אומניבור, בעיקר זרעים וחרקים

מאפיינים פיזיים

נוצות

לזכר בלבוש חיזור (אביב-קיץ) יש כיפה ועורף כחולים-אפרפרים, לחיים וחזה חלודים-ורודים, גב חום-ערמוני, ושת ירקרק. הבטן בהירה יותר. לנקבה ולצעירים גוונים חומים-אפרפרים עמומים יותר, ללא הצבעים העזים של הזכר. לשני המינים יש שני פסים לבנים בולטים על הכנף וכתם צהוב-ירקרק בולט על אברות היד.

צורת המקור

מקור חרוטי, חזק וחד, בצבע אפור-כחלחל אצל הזכר בעונת הקינון, וחום-ורדרד אצל הנקבה והזכר מחוץ לעונת הקינון. מותאם לפיצוח זרעים.

צבע עיניים

עיניים כהות.

צבע רגליים

רגליים חומות-ורדרדות.

סימנים מבדילים

הפסים הלבנים הבולטים על הכנף, הכתם הירקרק על אברות היד, והשת הירקרק (אצל הזכר) הם סימני זיהוי חשובים. לזכר, הכיפה הכחולה-אפרפרה והחזה החלוד-ורוד בולטים מאוד.

מראה צעיר

דומה לנקבה, עם גוונים חומים-אפרפרים עמומים יותר. הפסים הלבנים בכנף פחות בולטים מאשר אצל הבוגרים.

שינויים עונתיים

לזכר יש לבוש חיזור (אביב-קיץ) צבעוני ובולט יותר, ולבוש חורף דהוי מעט יותר, כאשר קצוות הנוצות הבהירות מכסות חלק מהצבעים העזים. עם בלאי הנוצות, הצבעים הופכים בולטים יותר לקראת עונת הקינון. הנקבה משנה את צבעיה באופן מינורי יותר.

דו-צורתיות מינית

בולט מאוד. הזכר צבעוני ובעל גוונים עזים של כחול-אפרפר, חלוד-ורוד וחום-ערמוני. הנקבה והצעירים דהויים יותר, בגווני חום-אפרפר-ירקרק, אך שומרים על סימני הכנף הלבנים.

איך לזהות

1. 1

   צבעי הזכר

   חפשו את הכיפה הכחולה-אפרפרה, הלחיים והחזה החלודים-ורודים, והגב החום-ערמוני. אלו צבעים ייחודיים לפרוש המצוי.

2. 2

   סימני כנף

   שני פסים לבנים בולטים על הכנף וכתם צהוב-ירקרק על אברות היד הם סימני זיהוי אמינים אצל שני המינים ובכל הגילאים.

3. 3

   שת ירקרק

   אצל הזכר, השת בצבע ירקרק בולט, בניגוד ללבן אצל פרוש ההרים.

4. 4

   שירה

   השירה הקצבית והעליזה, המסתיימת בסלסול ברור, היא סימן זיהוי שמיעתי מצוין.

5. 5

   קריאת "פינק"

   קריאת התקשורת המתכתית "פינק" או "צ'ינק" היא ייחודית וקל לזהותה.

בית גידול ותפוצה

ביומים

יערות נשירים ומעורבים, יערות מחטניים, חורשות, פארקים, גנים, שדות מעובדים, מטעים.

תפוצה גיאוגרפית

נפוץ בכל אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. בישראל הוא חולף וחורף נפוץ מאוד.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד 2,000 מטרים ויותר, תלוי באזור הגאוגרפי.

סביבות מועדפות

מעדיף אזורים עם עצים ושיחים, אך גם שטחים פתוחים עם עצים מבודדים. נפוץ מאוד גם בסביבה עירונית ופרברית, כל עוד ישנם עצים וצמחייה.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל יום (דיורני).

הרגלי אכילה

מלקט זרעים, ניצנים, פירות קטנים וחרקים (בעיקר בעונת הקינון, להאכלת הגוזלים) מהקרקע או מצמחייה נמוכה. לעיתים קרובות נראה מחפש מזון בקבוצות קטנות.

התנהגות חברתית

מחוץ לעונת הקינון, הפרושים המצויים מתקבצים ללהקות גדולות, לעיתים קרובות יחד עם מיני פרושים אחרים. בעונת הקינון, הם טריטוריאליים וחיים בזוגות.

דפוס תעופה

תעופה גלית אופיינית, עם סדרת חבטות כנף מהירות ואחריהן גלישה קצרה עם כנפיים צמודות לגוף. מהיר וישיר למרחקים קצרים.

דפוס נדידה

בישראל, הפרוש המצוי הוא ציפור חורף נפוצה מאוד וחולפת. הוא מגיע בסתיו (אוקטובר-נובמבר) ועוזב באביב (מרץ-אפריל) לאתרי הקינון באירופה ובאסיה. באזורים רבים באירופה הוא יציב (אינו נודד).

טריטוריאליות

הזכרים טריטוריאליים מאוד בעונת הקינון, ומגנים על שטחם באמצעות שירה ועימותים עם זכרים אחרים.

רבייה

עונת רבייה

אפריל עד יולי.

הרגלי קינון

הנקבה בונה קן מסודר בצורת סלסלה עמוקה, לרוב על עץ או שיח, בגובה של 2-7 מטרים מהקרקע. הקן עשוי מטחב, חזזיות, עשבים, שורשים קטנים וקורי עכביש, ומרופד בנוצות ושיער.

גודל הטלה

3-6 ביצים, לרוב 4-5.

תיאור הביצה

3-6 ביצים, בצבע כחלחל-ירקרק בהיר או חום-אדמדם, עם כתמים וקווים כהים יותר, בעיקר בקצה הרחב.

תקופת דגירה

11-14 ימים, בעיקר על ידי הנקבה.

תקופת התבגרות

11-18 ימים לאחר הבקיעה.

טיפול הורי

שני ההורים מאכילים את הגוזלים, אך הנקבה היא זו שדוגרת. הגוזלים עוזבים את הקן לפני שהם מסוגלים לעוף היטב, וממשיכים להיות מוזנים על ידי ההורים למשך כשבועיים נוספים.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. האזנה לשירה. בעונת הקינון, חפשו את הזכרים שרים בקול רם מצמרות עצים גבוהים. שירתם בולטת ומושכת תשומת לב.
2. חיפוש על הקרקע. מחוץ לעונת הקינון, חפשו להקות של פרושים המלקטים זרעים על הקרקע, לעיתים קרובות יחד עם דרורים ופרושים אחרים.
3. שימוש במשקפת. הצבעים העזים של הזכר והפסים הלבנים בכנף ניתנים לזיהוי טוב יותר באמצעות משקפת.
4. ביקור במתקני האכלה. במהלך החורף, פרושים מצויים הם מבקרים תכופים במתקני האכלה לציפורים, במיוחד כאלה המציעים זרעים.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם מדעי:

Fringilla coelebs

משפחה:

פרושיים (Fringillidae)

סטטוס שימור:

ללא חשש (Least Concern)

תפוצה בישראל:

חולף וחורף נפוץ מאוד

מזון עיקרי:

זרעים וחרקים

סימן זיהוי בולט:

שני פסים לבנים בכנף

עובדות מעניינות

• שמו המדעי 'coelebs' פירושו 'רווק', ככל הנראה משום שקארל לינאוס הבחין כי הזכרים נוטים להישאר לבד בחורף בשוודיה, בעוד הנקבות נודדות דרומה.
• הפרוש המצוי הוא אחד ממיני הציפורים הנחקרים ביותר בעולם, במיוחד בהקשר של למידת שירה ודיאלקטים אזוריים בשירה.
• הוא נחשב לציפור הלאומית של סקוטלנד.
• הזכרים יכולים ללמוד שירים חדשים מזכרים אחרים, והשירה שלהם משתנה מעט בין אזורים גאוגרפיים שונים.

סיווג מדעי

ממלכה

בעלי חיים (Animalia)

מערכה

מיתרניים (Chordata)

מחלקה

עופות (Aves)

סדרה

ציפורי שיר (Passeriformes)

משפחה

פרושיים (Fringillidae)

סוג

פרוש (Fringilla)

מין

פרוש מצוי (Fringilla coelebs)

גלה את פרוש מצוי