עגור אפור

אודות

העגור האפור הוא עוף גדול, מרשים ואלגנטי, המוכר בזכות קריאותיו החזקות וריקוד החיזור המרהיב שלו. הוא נפוץ באירופה ובאסיה, ומהווה מין נודד בולט, המגיע לאזורי חריפה רבים, כולל ישראל. הוא מאופיין בצבע אפור כללי, עם ראש וצוואר שחורים ולבן, וכתם אדום חשוף על הקודקוד.

גודל ותוחלת חיים

אורך

100-130 ס"מ

מוטת כנפיים

180-240 ס"מ

משקל

3-7 ק"ג (זכרים גדולים יותר מנקבות בממוצע)

תוחלת חיים

עד 20 שנה בטבע, ובשבי עד 40 שנה

תזונה

אומניבור (אוכל כל), מגוון מאוד ומשתנה עונתית. כולל דגנים, קטניות, פקעות, שורשים, חרקים, תולעים, חלזונות, דו-חיים קטנים, זוחלים קטנים, מכרסמים קטנים וביצי ציפורים.

מאפיינים פיזיים

נוצות

רוב הגוף אפור-כחלחל. הראש והצוואר שחורים, עם פס לבן בולט הנמשך מהעין לאורך הצוואר. נוצות הזנב הפנימיות ארוכות ומסולסלות, ויוצרות מראה של 'זנב' עשיר ורך המכסה את הזנב האמיתי. קצוות הכנפיים שחורים.

צורת המקור

מקור ארוך, ישר וחזק, בצבע ירקרק-צהבהב עם קצה כהה.

צבע עיניים

עיניים אדומות-כתומות בבוגרים, חומות בצעירים.

צבע רגליים

רגליים ארוכות וחזקות בצבע שחור-אפרפר.

סימנים מבדילים

כתם אדום חשוף על הקודקוד (בולט יותר בבוגרים), פס לבן בולט מהעין לאורך הצוואר, נוצות זנב פנימיות ארוכות ומסולסלות המעניקות מראה 'פרוע' לחלק האחורי של הגוף.

מראה צעיר

צעירים בעלי ניצוי חום-אפרפר כללי, ללא הניגודיות החדה של שחור ולבן בראש ובצוואר. הכתם האדום על הקודקוד חסר או קטן מאוד. נוצות הזנב הפנימיות קצרות יותר ופחות מסולסלות. העיניים חומות.

שינויים עונתיים

אין שינויים עונתיים משמעותיים בניצוי. הכתם האדום על הקודקוד עשוי להיות בולט יותר בעונת הרבייה.

דו-צורתיות מינית

אין הבדלים בולטים בניצוי בין זכרים לנקבות, אם כי זכרים נוטים להיות מעט גדולים וכבדים יותר.

איך לזהות

1. 1

   גודל וצורה

   עוף גדול מאוד, גבוה ואלגנטי, עם צוואר ורגליים ארוכים. במעוף, הצוואר והרגליים מתוחים לאחור.

2. 2

   צבעי ניצוי

   אפור כללי, עם ראש וצוואר שחורים ופס לבן בולט מהעין לאורך הצוואר. כתם אדום חשוף על הקודקוד (בבוגרים). נוצות זנב פנימיות ארוכות ומסולסלות.

3. 3

   קריאות

   קריאות חזקות, מהדהדות ורמות, הנשמעות כ'קרו-קרו' או 'גרררר', בולטות במיוחד בלהקות.

4. 4

   התנהגות

   נמצא לעיתים קרובות בשדות חקלאיים או באזורים לחים. במעוף, בלהקות גדולות בתצורת V או בקו ישר.

בית גידול ותפוצה

ביומים

ביצות, אגמים, נהרות, שדות חקלאיים, ערבות, טונדרה, יערות פתוחים.

תפוצה גיאוגרפית

מקנן בצפון אירופה ובצפון אסיה. חורף בדרום אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון (כולל ישראל) ודרום אסיה.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד כ-2,000 מטרים באזורי קינון וחריפה.

סביבות מועדפות

מעדיף שטחים פתוחים עם מקורות מים מתוקים, כגון ביצות, אגמים רדודים, שדות מוצפים ושדות חקלאיים (בעיקר שדות תבואה וקטניות) המשמשים כמקור מזון. אזורי קינון כוללים ביצות ויערות לחים.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל יום (דיורני).

הרגלי אכילה

מחפש מזון בעיקר על הקרקע, בשדות חקלאיים, ביצות ואזורים לחים. משתמש במקורו הארוך כדי לחפור באדמה אחר פקעות ושורשים, וכן ללקט חרקים וזרעים. לעיתים נדירות יצוד חולייתנים קטנים.

התנהגות חברתית

חברותיים מאוד, במיוחד מחוץ לעונת הרבייה. מתקבצים ללהקות גדולות של מאות ואף אלפי פרטים באתרי לינה וחריפה. בעונת הרבייה, זוגות מתבודדים ומגלים טריטוריאליות.

דפוס תעופה

מעופף בתעופה חזקה וישרה, עם מכות כנף איטיות ועמוקות. בנדידה, עפים בלהקות גדולות בתצורת V או בקו ישר, בגובה רב. הצוואר והרגליים מתוחים לאחור.

דפוס נדידה

מין נודד למרחקים ארוכים. נודד בסתיו מאזורי הקינון הצפוניים לאזורי חריפה דרומיים, ובאביב חוזר צפונה. ישראל מהווה ציר נדידה חשוב ואתר חריפה מרכזי עבור עשרות אלפי עגורים אפורים.

טריטוריאליות

בעונת הרבייה, זוגות מגלים טריטוריאליות סביב אתר הקינון. מחוץ לעונת הרבייה, הם אינם טריטוריאליים ומתקבצים ללהקות גדולות.

רבייה

עונת רבייה

אפריל עד יולי, תלוי באזור הגיאוגרפי.

הרגלי קינון

הקן נבנה על הקרקע, בדרך כלל באזורים לחים ומוגנים בביצות, אגמים רדודים או יערות לחים. הוא מורכב מערימה גדולה של צמחייה מימית, ענפים ובוץ. שני בני הזוג בונים את הקן.

גודל הטלה

1-3 ביצים, לרוב 2.

תיאור הביצה

1-3 ביצים (לרוב 2), בצבע ירקרק-חום או חום-זית, מנוקדות בכתמים כהים יותר.

תקופת דגירה

28-31 ימים. שני בני הזוג דוגרים, אך הנקבה דוגרת יותר.

תקופת התבגרות

65-70 ימים. הגוזלים פורחים מהקן אך נשארים עם הוריהם עד הנדידה הראשונה.

טיפול הורי

שני ההורים מטפלים בגוזלים, מאכילים אותם ומגנים עליהם. הגוזלים עוזבים את הקן זמן קצר לאחר הבקיעה (עופות פלומתיים) אך נשארים תלויים בהוריהם למזון והגנה למשך מספר חודשים.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. האזנה לקריאות. קריאות העגורים חזקות וייחודיות, וניתן לשמוע אותן ממרחק רב, לעיתים עוד לפני שרואים את הלהקה.
2. חיפוש בשדות חקלאיים. בעונת החריפה, סרוק שדות חקלאיים גדולים, במיוחד לאחר הקציר, שם הם מחפשים שאריות מזון.
3. צפייה בשעות הבוקר המוקדמות והערב המאוחרות. אלו השעות בהן העגורים פעילים ביותר, יוצאים לאזורי האכילה וחוזרים לאתרי הלינה.
4. שימוש במשקפת או טלסקופ. העגורים עשויים להיות רחוקים, וציוד אופטי יאפשר זיהוי מדויק וצפייה בפרטים.
5. ביקור באתרי ריכוז ידועים. מקומות כמו אגמון החולה בישראל הם מוקדי משיכה לעגורים ומציעים הזדמנויות צפייה מצוינות.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם מדעי:

Grus grus

משפחה:

עגוריים (Gruidae)

אורך:

100-130 ס"מ

מוטת כנפיים:

180-240 ס"מ

משקל:

3-7 ק"ג

מצב שימור:

ללא חשש (Least Concern)

תזונה:

אומניבור (אוכל כל)

נדידה:

נודד למרחקים ארוכים

עובדות מעניינות

• ריקוד החיזור של העגורים האפורים הוא אחד המרהיבים בעולם העופות, וכולל קפיצות, קידות, פרישת כנפיים והשלכת חומרים מהקרקע.
• קנה הנשימה של העגור האפור ארוך ומפותל, ומשמש כתיבת תהודה המעניקה לקריאותיו את צלילן העמוק והמהדהד.
• עגורים אפורים הם מונוגמיים ויוצרים קשר זוגי לכל החיים, אם כי הם עשויים להחליף בן זוג אם אחד מהם מת.
• בישראל, עמק החולה הפך לאחד מאתרי החריפה החשובים ביותר לעגורים האפורים, ומושך אליו עשרות אלפי פרטים מדי חורף.
• העגורים נחשבים לסמל של אריכות ימים, נאמנות ומזל טוב בתרבויות רבות, במיוחד במזרח אסיה.

סיווג מדעי

ממלכה

Animalia

מערכה

Chordata

מחלקה

Aves

סדרה

Gruiformes

משפחה

Gruidae

סוג

Grus

מין

Grus grus

גלה את עגור אפור