נשר מקראי

אודות

הנשר המקראי הוא עוף דורס גדול וכבד ממשפחת הנשריים (אשר שייכים אבולוציונית למשפחת הניציים). הוא ניזון באופן בלעדי כמעט מפגרים של בעלי חיים ומוכר בתפקידו האקולוגי החשוב כ'מנקה הטבע'. הוא בעל יכולת דאייה מרשימה המאפשרת לו לחפש מזון על פני שטחים נרחבים. נשרים מקראיים חיים בלהקות ומתרבים במושבות קינון.

גודל ותוחלת חיים

אורך

93-122 ס"מ

מוטת כנפיים

230-280 ס"מ

משקל

6.2-11.3 ק"ג (בממוצע 7-8 ק"ג)

תוחלת חיים

עד 40 שנה בשבי, 20-30 שנה בטבע

תזונה

ניזון אך ורק מפגרים של בעלי חיים (אוכל נבלות). מעדיף רקמות רכות, בשר ואיברים פנימיים. בעל לשון מחוספסת ארוכה המסייעת לו לגרד בשר מהעצמות.

מאפיינים פיזיים

נוצות

לבוגרים: גוף בצבע חום-חולי בהיר עד כהה, גב וכיסויי כנף כהים יותר, קצוות אברות תעופה שחורים. צוואר ארוך חסר נוצות, מכוסה בפלומה לבנה ודלילה, וזפק (צווארון) עבה ומנופח של נוצות לבנות. ראש קטן בצבע לבן-קרם. לצעירים: לבוש כהה יותר, בעיקר בחלקים התחתונים ובכסויי הכנף. הזפק חום-חולי ולא לבן מנופח כמו אצל בוגרים.

צורת המקור

מקור גדול ועבה, מעוקל ומחודד בקצה, בצבע אפור-צהבהב. מותאם לקריעת בשר ופתיחת עור פגרים קשים.

צבע עיניים

עיניים חומות-זהובות, בעלות מבט חודר.

צבע רגליים

רגליים ורודות-בהירות, חזקות אך בעלות טפרים קהים יחסית שאינם מתאימים ללכידת טרף חי.

סימנים מבדילים

צוואר ארוך וחשוף, זפק לבן ומנופח אצל בוגרים, דאייה אופיינית עם כנפיים מורמות בצורת V רדוד, זנב קצר ומרובע. צבע גוף חום-חולי.

מראה צעיר

צעירים כהים יותר מהבוגרים, בעיקר בכסויי הכנף ובפלג הגוף התחתון. ראש וצווארם מכוסים יותר בפלומה אפורה-שחורה ונוצות הזפק שלהם חומות-כהות או חומות-אדמדמות ולא לבנות. מגיעים ללבוש בוגר מלא רק בגיל 5-7 שנים.

שינויים עונתיים

אין שינויים עונתיים משמעותיים בלבוש. צבע הנוצות עשוי לדהות מעט בשמש.

דו-צורתיות מינית

אין הבדלים ניכרים במראה החיצוני בין זכרים ונקבות, אם כי נקבות עשויות להיות גדולות וכבדות מעט יותר בממוצע.

איך לזהות

1. 1

   גודל וצבע כללי

   גדול מאוד, חום-חולי בהיר, עם קצוות כנפיים שחורים. לראות את הזפק הלבן הבולט אצל בוגרים.

2. 2

   צורת דאייה

   דואה בכישרון רב, כנפיים מורמות בצורת V רדוד, קצות אברות פשוקות. מבחינת מהירת הוא איטי יחסית.

3. 3

   ראש וצוואר

   צוואר ארוך וחשוף יחסית, בעל פלומה לבנה דלילה. הזפק הלבן הבולט של מבוגרים, המקיף את בסיס הצוואר.

4. 4

   זנב

   קצר ומרובע.

בית גידול ותפוצה

ביומים

הרים, צוקים, אזורים מדבריים וצחיחים למחצה, חורשים פתוחים ושטחי מרעה.

תפוצה גיאוגרפית

דרום אירופה, צפון אפריקה (בעיקר מרוקו), המזרח התיכון, מרכז אסיה ועד הודו. בישראל – נפוץ בעיקר ברמת הגולן, הגליל המזרחי, הנגב ומדבר יהודה.

טווח גובה

מקנן בגבהים של עד 3,000 מטר מעל פני הים, אך יכול לדאות ולאסוף מזון בגבהים נמוכים יותר.

סביבות מועדפות

אזורים הרריים וצוקיים עם מצוקים גבוהים לקטנים, מערות ואתרי קינון מוגנים. נדרשים שטחי מרעה פתוחים ושטחים טבעיים גדולים שבהם ניתן למצוא פגרים של יונקים גדולים.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל בשעות היום, בעיקר בשעות הבוקר המאוחרות וצהריים, כאשר זרמי אוויר חמים מתפתחים ומאפשרים דאייה יעילה.

הרגלי אכילה

ניזון בלעדית מפגרים. בחיפוש אחר מזון הוא דואה בגובה רב, ומשתמש בראייתו החדה לאיתור פגרים, או עוקב אחר נשרים אחרים ודורסים קטנים יותר. כאשר הוא מוצא פגר, עשרות נשרים יכולים להתאסף במהירות ולאכול יחד. נוחת ליד הפגר ורב על מקומו עם נשרים אחרים. יכול לאכול כמויות גדולות של מזון בבת אחת.

התנהגות חברתית

עוף חברתי המקנן במושבות וניזון לרוב בלהקות. לעיתים קרובות נצפה בקבוצות גדולות בשטח, בעיקר סביב מקורות מזון ושעות לינה.

דפוס תעופה

דאייה אלגנטית וחזקה בגובה רב על זרמי אוויר חמים (תרמיקות). הכנפיים מוחזקות בזווית V רדודה, וקצות האברות פשוקות (

דפוס נדידה

בישראל, הנשר המקראי הוא יציב ומקנן. אוכלוסיות אחרות, בעיקר ממרכז אסיה, הן נודדות חלקית או לחלוטין דרומה בחורף.

טריטוריאליות

אינו טריטוריאלי במיוחד ביחס לשטחי מזון, אך מקנן במושבות ומגן על אזור הקן הקרוב.

רבייה

עונת רבייה

מתחילה בסוף הסתיו או תחילת החורף (דצמבר-ינואר) בישראל, וממשיכה דרך האביב. הגוזלים בוקעים בדרך כלל באביב המאוחר (מרץ-אפריל).

הרגלי קינון

מקנן במושבות, בעיקר במצוקים גבוהים וקשים לגישה. הקן בנוי מענפים ומרופד בעשב ובפלומה. זוג הנשרים חוזר לאותו אתר קינון שנה אחר שנה. ההורים דוגרים ומטפלים בגוזל יחיד.

גודל הטלה

ביצה אחת.

תיאור הביצה

ביצה בודדת ירוקה-תכלת חיוורת, לעיתים מכוסה בכתמים אדומים-חומים או אפורים. גדולה יחסית.

תקופת דגירה

בערך 50-57 ימים. שני ההורים דוגרים לסירוגין.

תקופת התבגרות

הגוזל פורח מהקן בגיל 110-120 ימים (כ-4 חודשים), אך ממשיך להיות תלוי בהוריו למזון לתקופה נוספת.

טיפול הורי

שני ההורים משתתפים בדגירה, בהאכלת הגוזל ובהגנה עליו. ההאכלה מתבצעת על ידי העלאת גירה של מזון מהזפק ישירות למקור הגוזל.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. התמקד בשמיים. חפש אותם דואים במעגלים בגובה רב, במיוחד בשעות השיא של התרמיקות.
2. עקוב אחרי התנהגות. אם אתה רואה מספר דורסים אחרים מתכנסים סביב נקודה כלשהי, ייתכן שיש שם פגר ובקרוב יופיעו גם נשרים.
3. בקר במצפורים. אתרים ייעודיים כמו מצפורי נשרים יכולים להציע הזדמנויות תצפית מצוינות, במיוחד באתרי קינון או מדמות.
4. השתמש במשקפת או טלסקופ. הם לרוב רחוקים וגבוהים, ולכן ציוד אופטי חיוני לזיהוי פרטים.

מינים דומים

עובדות מהירות

סוג תזונה:

אוכל נבלות בלבד

מספר ביצים:

ביצה אחת

חיים בחברה:

חברתיים, מקננים במושבות

מעמד שימור בישראל:

בסכנת הכחדה חמורה

אורך חיים:

עד 40 שנה

עובדות מעניינות

• לנשרים המקראיים קיבה חזקה מאוד וחומצית במיוחד, המסוגלת לעכל חיידקים מסוכנים שנמצאים בפגרים, ובכך הם מונעים התפשטות מחלות.
• הנשר המקראי נחשב לאחד הסמלים החשובים של שמירת טבע בישראל, ונעשים מאמצים כבירים להציל את אוכלוסייתו מהכחדה.
• השם המדעי 'Gyps' נגזר מהמילה היוונית ל'נשר', והמילה 'fulvus' מלטינית פירושה 'זהוב' או 'צהבהב-חום', המתאר את צבע נוצותיו.
• הוא יכול לאתר פגרים ממרחקים אדירים, עד עשרה קילומטרים ויותר, בזכות ראייתו החדה ויכולתו לסרוק שטחים נרחבים בדאייה.

סיווג מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

עופות

סדרה

דורסי יום

משפחה

ניציים (אליהם משתייכים גם נשרי העולם הישן)

סוג

Gyps

מין

Gyps fulvus

גלה את נשר מקראי