פרוש הבית

אודות

פרוש הבית הוא ציפור שיר קטנה, נפוצה ומסתגלת מאוד, הידועה בעיקר בזכרים בעלי הגוונים האדומים-כתומים בראש ובחזה. מוצאו במערב צפון אמריקה, אך הוא התפשט בהצלחה רבה ברחבי היבשת, בעיקר בזכות הסתגלותו לסביבות אנושיות. הוא ניזון בעיקר מזרעים וחרקים, וקולו המלודי הוא סימן היכר נפוץ באזורים עירוניים ופרבריים.

גודל ותוחלת חיים

אורך

12.5-15 ס"מ

מוטת כנפיים

20-25 ס"מ

משקל

16-27 גרם

תוחלת חיים

2-5 שנים בטבע, עד 11 שנים בשבי

תזונה

צמחוני בעיקרו (זרעים, פירות יער, ניצנים), לעיתים רחוקות חרקים

מאפיינים פיזיים

נוצות

לזכר הבוגר ראש, חזה ושת בצבע אדום-ורוד עד כתום-צהוב, תלוי בתזונה. הגב, הכנפיים והזנב חומים מפוספסים. הבטן לבנה עם פסים חומים עבים. לנקבה הבוגרת גוון חום-אפרפר אחיד יותר, עם פסים חומים כהים על החזה והבטן, ללא צבעים עזים. אין הבדל משמעותי בצבעי הנוצות בין עונת הקינון לעונת החורף.

צורת המקור

מקור חרוטי, קצר וחזק, בצבע אפור-חום, מותאם לפיצוח זרעים.

צבע עיניים

עיניים חומות כהות.

צבע רגליים

רגליים ורדרדות-חומות או אפורות-חומות.

סימנים מבדילים

הזכר בולט בצבעיו האדומים/כתומים בראש ובחזה. לנקבה דגם פסים בולט על החזה והבטן, ללא גוונים אדומים. גודל קטן יחסית, מבנה גוף מוצק.

מראה צעיר

דומה מאוד לנקבה הבוגרת, עם פסים עדינים יותר וגוון כללי חום-אפרפר. לזכרים צעירים עשויים להופיע גוונים אדומים עמומים לאחר הנשירה הראשונה.

שינויים עונתיים

אין שינויים משמעותיים בצבעי הנוצות בין עונות השנה. הצבעים אצל הזכרים עשויים להיות עזים יותר לאחר נשירת הקיץ, כאשר נוצות חדשות ורעננות צומחות.

דו-צורתיות מינית

בולט מאוד. הזכרים צבעוניים יותר (אדום/כתום/צהוב) ואילו הנקבות חומות-אפרפרות מפוספסות. עוצמת הצבע האדום אצל הזכרים מושפעת מפיגמנטים קרוטנואידים בתזונה.

איך לזהות

1. 1

   צבעי הזכר

   חפשו זכרים עם גוונים אדומים, כתומים או צהובים בראש, בחזה ובשת. שימו לב לפסים החומים על הבטן.

2. 2

   דגם הנקבה

   הנקבות חומות-אפרפרות עם פסים חומים בולטים על החזה והבטן, ללא צבעים עזים. אין להן פס גבה בולט כמו אצל פרוש סגול.

3. 3

   מקור

   מקור חרוטי, קצר וחזק, אופייני לפיצוח זרעים.

4. 4

   שיר

   הקשיבו לשיר המהיר, המגוון והעליז, שלעיתים קרובות מסתיים בצליל גבוה או צורמני.

5. 5

   התנהגות

   נפוץ במתקני האכלה לציפורים ובסביבות אנושיות. לעיתים קרובות נראה בלהקות.

בית גידול ותפוצה

ביומים

אזורים עירוניים, פרבריים, חקלאיים, מדבריות עם צמחייה, יערות פתוחים, אזורי שיחים.

תפוצה גיאוגרפית

מערב צפון אמריקה (מקסיקו, ארה"ב, דרום קנדה), הופץ גם למזרח ארה"ב והוואי. בישראל אינו קיים בטבע.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד כ-2,400 מטרים, תלוי באזור.

סביבות מועדפות

פרוש הבית מעדיף סביבות שהשתנו על ידי האדם, כולל גינות, פארקים, מטעים, אזורים חקלאיים, ושטחים עירוניים. הוא נמשך למקורות מים ומזון זמינים, כמו מתקני האכלה לציפורים.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל יום (יומם).

הרגלי אכילה

ניזון בעיקר מזרעים קטנים, ניצנים, פירות יער ופירות קטנים. לעיתים רחוקות אוכל חרקים, בעיקר כדי להאכיל את הגוזלים. הוא מבקר תדיר במתקני האכלה לציפורים. מחפש מזון על הקרקע, בשיחים ועל עצים.

התנהגות חברתית

חברותי מאוד, במיוחד מחוץ לעונת הקינון. נראה לעיתים קרובות בלהקות גדולות, במיוחד סביב מקורות מזון ומים. בעונת הקינון, הזוגות טריטוריאליים סביב הקן.

דפוס תעופה

תעופה גלית אופיינית לפרושיים, עם סדרת חבטות כנף מהירות ואחריהן גלישה קצרה עם כנפיים צמודות לגוף. בדרך כלל עף בגובה נמוך.

דפוס נדידה

בדרך כלל יציב (אינו נודד) ברוב תפוצתו. אוכלוסיות צפוניות עשויות לבצע נדידות קצרות דרומה בחורף, אך רובן נשארות באזור הקינון כל השנה.

טריטוריאליות

הזכרים מגנים על טריטוריית קינון קטנה סביב הקן, בעיקר מפני זכרים אחרים מאותו מין. מחוץ לעונת הקינון, הם פחות טריטוריאליים.

רבייה

עונת רבייה

מרץ עד אוגוסט, עם שיא באפריל-יולי. עשויים להטיל 2-3 מחזורי קינון בשנה.

הרגלי קינון

הנקבה בונה את הקן, בדרך כלל במבנה דמוי סלסלה רופפת, מעשבים, ענפים קטנים, עלים, שורשים, חוטים ונוצות. הקן ממוקם במגוון מקומות: עצים, שיחים, מדפים של בניינים, עציצים תלויים, או חורים בקירות. הזכר עשוי ללוות את הנקבה ולאסוף חומרי קינון.

גודל הטלה

3-6 ביצים

תיאור הביצה

3-6 ביצים, בדרך כלל 4-5. צבען כחול-ירקרק בהיר עד לבן-כחלחל, עם נקודות וכתמים חומים-שחורים או סגולים, בעיקר בקצה הרחב.

תקופת דגירה

12-14 ימים, על ידי הנקבה בלבד.

תקופת התבגרות

11-19 ימים לאחר הבקיעה. הגוזלים עוזבים את הקן לפני שהם מסוגלים לעוף היטב.

טיפול הורי

שני ההורים מאכילים את הגוזלים, בעיקר במזון צמחי מרוכך (זרעים). הנקבה דוגרת, והזכר מאכיל אותה בזמן הדגירה. לאחר עזיבת הקן, הגוזלים ממשיכים להיות מוזנים על ידי ההורים למשך כשבועיים נוספים.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. התקנת מתקן האכלה. התקנת מתקן האכלה עם זרעי חמניות שחורים או תערובת זרעים תמשוך אותם במהירות לגינה שלכם.
2. הקשבה לשיר. השיר המיוחד שלהם הוא דרך מצוינת לאתר אותם, גם אם הם מוסתרים בצמחייה.
3. חיפוש בלהקות. מחוץ לעונת הקינון, חפשו אותם בלהקות קטנות עד גדולות, במיוחד סביב מקורות מזון ומים.
4. בדיקת שיחים ועצים. הם נוהגים לחפש מזון ולקנן בשיחים ועצים צפופים, כמו גם על מבנים.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם מדעי:

Haemorhous mexicanus

משפחה:

פרושיים (Fringillidae)

תפוצה:

צפון אמריקה (מערב, מזרח והוואי)

מזון עיקרי:

זרעים

סטטוס שימור:

ללא חשש

אורך חיים ממוצע:

2-5 שנים

מספר ביצים:

3-6

עובדות מעניינות

• צבעם האדום של הזכרים נובע מפיגמנטים קרוטנואידים שהם צורכים במזונם. זכרים שאוכלים יותר מזון עשיר בקרוטנואידים יהיו אדומים יותר, וצבע זה נחשב לסימן לבריאות וכושר רבייה טובים יותר.
• פרוש הבית הובא במקור למזרח ארה"ב מקליפורניה בשנות ה-40 של המאה ה-20 כ'ציפור כלוב'. כאשר שוחררו או ברחו, הם התפשטו במהירות והפכו למין נפוץ מאוד באזור.
• הם ידועים ביכולתם להסתגל למגוון רחב של בתי גידול, כולל סביבות עירוניות צפופות, מה שהפך אותם לאחד ממיני הציפורים המצליחים ביותר בצפון אמריקה.
• הם מסוגלים לאכול מגוון רחב של זרעים, כולל זרעים קשים לפיצוח, בזכות המקור החזק והמיוחד שלהם.

סיווג מדעי

ממלכה

בעלי חיים (Animalia)

מערכה

מיתרניים (Chordata)

מחלקה

עופות (Aves)

סדרה

ציפורי שיר (Passeriformes)

משפחה

פרושיים (Fringillidae)

סוג

Haemorhous

מין

Haemorhous mexicanus

גלה את פרוש הבית