חִכּוּכִית

אודות

החִכּוּכִית היא ציפור שיר קטנה ממשפחת החטפיתיים, הידועה בעיקר בזכות גרון כחול בולט אצל הזכרים, המשתנה בין תת-מינים שונים. היא ציפור נודדת המקננת באזורים צפוניים של אירופה ואסיה וחורפת באזורים דרומיים יותר, כולל אפריקה ודרום אסיה. בישראל היא חולפת וחורפת נפוצה.

גודל ותוחלת חיים

אורך

13-14 ס"מ

מוטת כנפיים

21-23 ס"מ

משקל

15-25 גרם

תוחלת חיים

2-5 שנים בטבע

תזונה

אוכלת חרקים ופרוקי רגליים קטנים, לעיתים גם פירות יער קטנים

מאפיינים פיזיים

נוצות

החלקים העליונים חומים-אפרפרים, הגחון לבנבן. לזכרים בוגרים גרון כחול בולט, המוקף בפס שחור ופס ערמוני (חום-אדמדם) תחתון. במרכז הגרון הכחול יש כתם לבן או אדום, בהתאם לתת-המין. לנקבות גרון בהיר יותר, לעיתים קרובות לבנבן עם כתמים כהים בצדדים או פס כהה דק. לשת (החלק התחתון של הזנב) בצבע חום-אדמדם בולט, המהווה סימן זיהוי חשוב.

צורת המקור

מקור דק ומחודד, בצבע שחור, מותאם ללכידת חרקים.

צבע עיניים

עיניים כהות, מוקפות בטבעת עין בהירה עדינה.

צבע רגליים

רגליים דקות וארוכות יחסית, בצבע שחור-חום כהה.

סימנים מבדילים

הגרון הכחול הבולט אצל הזכרים, הכתם הלבן או האדום במרכזו (בהתאם לתת-המין), וצבע השת החום-אדמדם הבולט, במיוחד בעת תעופה או קידה. פס גבה בהיר בולט.

מראה צעיר

צעירים דומים לנקבות אך מנוקדים ומפוספסים יותר בחלקים העליונים והתחתונים, עם גרון חיוור וללא כחול. השת החום-אדמדם כבר קיים אך פחות בולט.

שינויים עונתיים

הזכרים מציגים את מלוא הדרו של הגרון הכחול בעונת הקינון. מחוץ לעונת הקינון, הגרון הכחול עשוי להיות פחות עז או מוסתר על ידי קצוות נוצות בהירות יותר. הנקבות אינן משנות את מראה הגרון באופן דרמטי.

דו-צורתיות מינית

בולט מאוד. לזכרים גרון כחול עז עם כתם מרכזי (לבן או אדום). לנקבות גרון בהיר יותר, לעיתים קרובות לבנבן עם כתמים כהים בצדדים או פס כהה דק, ולעיתים רחוקות גרון כחלחל חיוור. צבע השת חום-אדמדם קיים אצל שני המינים אך בולט יותר אצל הזכרים.

איך לזהות

1. 1

   גרון כחול (זכרים)

   חפשו גרון כחול עז, המוקף בפס שחור ופס ערמוני. שימו לב לכתם המרכזי (לבן או אדום) המעיד על תת-המין.

2. 2

   שת חום-אדמדם

   זהו סימן זיהוי חשוב לשני המינים. הוא בולט במיוחד כאשר הציפור מנפנפת בזנבה או עפה.

3. 3

   פס גבה בהיר

   לשני המינים יש פס גבה בהיר יחסית, המעניק מראה 'מרושע' מעט.

4. 4

   התנהגות

   החִכּוּכִית נוטה להיות חמקנית, אך לעיתים קרובות מנפנפת בזנבה כלפי מעלה ומטה תוך כדי חיפוש מזון בסבך.

5. 5

   שירה

   האזינו לשירה העשירה והמגוונת, הכוללת חיקויים וצלילים מתכתיים, במיוחד בעונת הקינון.

בית גידול ותפוצה

ביומים

אזורי ביצות, שיחים לחים, גדות נחלים ואגמים, טונדרה, יערות טייגה פתוחים, אזורים חקלאיים עם צמחייה עשירה.

תפוצה גיאוגרפית

מקננת בצפון אירופה (סקנדינביה, רוסיה), צפון אסיה (סיביר) וצפון אמריקה (אלסקה). חורפת באפריקה שמדרום לסהרה, המזרח התיכון, תת-היבשת ההודית ודרום מזרח אסיה. בישראל היא חולפת וחורפת נפוצה בכל הארץ, בעיקר בעמקים ובשפלה.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד כ-2,000 מטרים, תלוי באזור ובזמן השנה.

סביבות מועדפות

מעדיפה סבך צפוף ושיחים נמוכים ליד מקורות מים, כגון קנים, עצי ערבה, שיחי מלוח ושיחי אשל. חשוב לה סבך צפוף למסתור ושטחים פתוחים יחסית לחיפוש מזון.

התנהגות

זמן פעילות

פעילה בשעות היום (יומית).

הרגלי אכילה

מחפשת מזון בעיקר על הקרקע או בצמחייה נמוכה. היא קופצת בזריזות בין שיחים, חוטפת חרקים מהעלים או מהקרקע. לעיתים קרובות היא מנפנפת בזנבה כלפי מעלה ומטה, חושפת את השת החום-אדמדם. לעיתים גם תופסת חרקים במעוף קצר.

התנהגות חברתית

בדרך כלל ציפור בודדת או בזוגות בעונת הקינון. מחוץ לעונת הקינון, עשויה להצטרף ללהקות מעורבות מינים קטנות, אך לרוב נשארת בודדת. טריטוריאלית בעונת הקינון.

דפוס תעופה

תעופה מהירה וישרה למרחקים קצרים, לרוב נמוך מעל הקרקע או בין שיחים. בעת נדידה, התעופה גבוהה ומתמשכת.

דפוס נדידה

נודדת למרחקים ארוכים. מקננת באזורים הצפוניים וחורפת באזורים הטרופיים והסובטרופיים. הנדידה מתרחשת בסתיו (ספטמבר-נובמבר) ובאביב (מרץ-מאי).

טריטוריאליות

טריטוריאלית מאוד בעונת הקינון, הזכר מגן על הטריטוריה בשירה ובמרדפים.

רבייה

עונת רבייה

מאי עד יולי.

הרגלי קינון

הקן נבנה על הקרקע או נמוך מאוד בתוך סבך צפוף, לרוב מוסתר היטב. הוא עשוי מעשבים, עלים, טחב ומוצף בשיער ונוצות.

גודל הטלה

4-7 ביצים.

תיאור הביצה

4-7 ביצים, בצבע כחול-ירקרק בהיר או תכלת, לעיתים עם נקודות חומות עדינות. גודלן כ-19x14 מ"מ.

תקופת דגירה

13-14 ימים, בעיקר על ידי הנקבה.

תקופת התבגרות

12-14 ימים לאחר הבקיעה, הגוזלים עוזבים את הקן.

טיפול הורי

שני ההורים מאכילים את הגוזלים, אך הנקבה היא זו שדוגרת בעיקר.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. היו סבלניים. החִכּוּכִית היא ציפור חמקנית. לעיתים קרובות היא מסתתרת בסבך צפוף.
2. חפשו תנועה. שימו לב לתנועות קפיצה מהירות בתוך שיחים נמוכים או על הקרקע. ניפנוף הזנב הוא סימן טוב.
3. האזינו לשירה. בעונת הקינון, השירה היא הדרך הטובה ביותר לאתר זכרים. מחוץ לעונה, קריאות ה'טק-טק' יכולות להעיד על נוכחותה.
4. השתמשו במשקפת. כדי לזהות את הפרטים הקטנים של הגרון הכחול והכתם המרכזי, וכן את השת החום-אדמדם.
5. בדקו את השת. גם אם הציפור מסתתרת, לעיתים קרובות היא תחשוף את השת החום-אדמדם הבולט שלה בעת תנועה.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם מדעי:

Luscinia svecica

משפחה:

חטפיתיים (Muscicapidae)

גודל:

קטנה (13-14 ס"מ)

סימן זיהוי בולט:

גרון כחול (זכרים), שת חום-אדמדם

בית גידול:

סבך לח, גדות מים

נדידה:

נודדת למרחקים ארוכים

מצב שימור:

ללא חשש (Least Concern)

עובדות מעניינות

• השם העברי 'חִכּוּכִית' מתייחס ככל הנראה לצלילי השירה שלה, המזכירים חיכוך או חריקה.
• קיימים מספר תת-מינים של חִכּוּכִית, הנבדלים בעיקר בצבע הכתם במרכז הגרון הכחול של הזכר (לבן, אדום או ללא כתם).
• החִכּוּכִית נחשבת לאחת מציפורי השיר היפות והמגוונות ביותר בשירתה באירופה.
• למרות שהיא ציפור חמקנית, הזכרים נוהגים לשיר ממקומות בולטים כדי למשוך נקבות ולהגן על הטריטוריה.

סיווג מדעי

ממלכה

Animalia

מערכה

Chordata

מחלקה

Aves

סדרה

Passeriformes

משפחה

Muscicapidae

סוג

Luscinia

מין

Luscinia svecica

גלה את חִכּוּכִית