דית שחורה

אודות

הדית השחורה היא דורס יום בגודל בינוני, נפוצה מאוד ובעלת תפוצה רחבה. היא ידועה בזנבה הממוזלג קלות (פחות בולט מהדית האדומה) וצבע גופה החום-כהה. מקננת לרוב קרוב למקורות מים וניזונה ממגוון רב של מזונות.

גודל ותוחלת חיים

אורך

48-58 ס"מ

מוטת כנפיים

130-155 ס"מ

משקל

630-940 גרם (זכרים), 750-1070 גרם (נקבות)

תוחלת חיים

עד 24 שנים (בטבע)

תזונה

אוכלי כל עם נטייה לנבלות, דגים, חרקים, יונקים קטנים, זוחלים, עופות קטנים, ואשפה. לעיתים חוטפת מזון מדורסים אחרים.

מאפיינים פיזיים

נוצות

נוצות חומות-כהות אחידות למדי; נוצות התעופה כהות יותר, לעיתים נראית נקודה בהירה בבסיס אברות היד (במיוחד בפרטים צעירים). הראש והצוואר לעיתים קרובות בהירים מעט יותר, עם גוון אפרפר. לזנב צורת מניפה כשהוא פרוש, בדרך כלל עם זילוג קל או חריץ קטן בקצהו שאינו בולט כמו אצל הדית האדומ

צורת המקור

מקור אפור-כהה עד שחור, חזק ומעוקל עם בסיס צהוב.

צבע עיניים

עיניים חומות-כהות.

צבע רגליים

רגליים ורודות-צהבהבות עד צהובות.

סימנים מבדילים

זנב ממוזלג קלות (פחות עמוק מזה של הדית האדומה), כתם בהיר בבסיס אברות היד התחתיות (לפעמים), תעופה אלגנטית ומפרפרת, לעיתים קרובות בקבוצות גדולות סביב מקורות מזון.

מראה צעיר

פרטים צעירים דומים לבוגרים, אך נוצות הגוף שלהם עשויות להיות בעלות קצוות בהירים יותר היוצרים מראה קשקשי יותר. גם הכתם הבהיר בבסיס אברות היד בולט יותר אצל צעירים.

שינויים עונתיים

אין שינויים עונתיים משמעותיים בניצוי.

דו-צורתיות מינית

אין הבדלים ניכרים במראה בין זכרים לנקבות מלבד גודל ממוצע קצת גדול יותר לנקבות.

איך לזהות

1. 1

   זנב

   חפש זנב ממוזלג קלות, בצורת 'V' רדוד, הנראה כמעט ישר כאשר הזנב סגור. זהו סימן מפתח להבדיל מדיות אדומות שהזנב שלהן מפוצל לעומק.

2. 2

   צבע כללי

   חפש גוף בצבע חום כהה אחיד יחסית. הראש והצוואר עשויים להיות מעט בהירים יותר, לעיתים עם גוון אפרפר.

3. 3

   כתמי כנף

   חפש כתם בהיר בבסיס אברות היד (בצד התחתון של הכנף), במיוחד אצל פרטים צעירים. כתם זה פחות בולט מאשר אצל הדית האדומה.

4. 4

   צורת כנף ותעופה

   שימו לב לכנפיים ארוכות וצרות, לעיתים עם מעט קימוט קדימה. תעופה קלילה עם גלישות ארוכות ושינויי כיוון תכופים המשתמשים בזנב הממוזלג כהגה.

5. 5

   התנהגות

   לעיתים קרובות נצפית באזורי התאספות גדולים סביב מקורות מזון (מזבלות, אתרי שפכים), או מעופפת במעגלים מעל מקווי מים. נוטה לחמודית ולאגרסיביות בהשוואה לדורסים אחרים.

בית גידול ותפוצה

ביומים

מגוון רחב של ביומות, כולל יערות פתוחים, שטחים חקלאיים, אזורים עירוניים למחצה, סוואנות ומדבריות למחצה.

תפוצה גיאוגרפית

תפוצה נרחבת מאוד ברחבי אירופה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. בארץ ישראל היא דורס חולף שכיח ביותר ועוף מקנן מצוי בחלק מהאזורים.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד לגובה של 2,500 מטרים ויותר באזורים מסוידים

סביבות מועדפות

מעדיפה סביבות קרוב למקורות מים כמו נהרות, אגמים, חופים, שפכי ביוב ומזבלות, היכן שניתן למצוא מזון בשפע.

התנהגות

זמן פעילות

פעילת יום, בעיקר בשעות הבוקר המאוחרות ובשעות אחר הצהריים המוקדמות.

הרגלי אכילה

דורס אופורטוניסט במיוחד. ניזון בעיקר מנבלות ושאריות מזון, דגים מתים או חולים, חרקים, דו-חיים קטנים, זוחלים ויונקים קטנים. מלקט מזון גם מפני המים או מהאוויר. לעיתים נחטף מזון מציפורים אחרות.

התנהגות חברתית

חברתית מאוד מחוץ לעונת הקינון, לעיתים קרובות נצפית בקבוצות גדולות, במיוחד באתרי לינה משותפים או סביב מקורות מזון מרוכזים (למשל, מזבלות).

דפוס תעופה

תעופה אלגנטית וקלילה עם חבטות כנף רדודות. גולשת רבות במעגלים מעל אזורי ציד, לעיתים קרובות מפרפרת באוויר. הזנב הממוזלג קלות משמש להיגוי וייצוב.

דפוס נדידה

רוב אוכלוסיות אירופה ואסיה נודדות. האוכלוסיות הצפוניות נוטשות את שטחי הקינון בחורף ונודדות דרומה לאפריקה, דרום אסיה ואוסטרליה. נינוד מאסיבי בישראל באביב ובסתיו.

טריטוריאליות

זוגות מקננים מגלים טריטוריאליות סביב הקן אך פחות אגרסיביים מדורסים אחרים. מחוץ לעונת הקינון הם פחות טריטוריאליים.

רבייה

עונת רבייה

מרץ-יולי, תלוי באזור הגיאוגרפי.

הרגלי קינון

בונים קן גדול ומרושל מענפים קטנים, מקשטים לעיתים קרובות בחומרי אשפה או סמרטוטים. בונים אותו על עצים גבוהים, סלעים או מבנים מעשה ידי אדם. לעיתים קרובות משתמשים בקנים ישנים של עופות אחרים.

גודל הטלה

לרוב 2-4 ביצים (טווח של 1-5).

תיאור הביצה

2-4 ביצים לבנבנות או צהבהבות בהירות, לעיתים מנוקדות או מוכתמות בכתמים חומים-אדמדמים.

תקופת דגירה

29-32 ימים, בעיקר על ידי הנקבה.

תקופת התבגרות

42-50 ימים, הגוזלים נשארים תלויים בהורים למשך מספר שבועות לאחר הפריחה מהקן.

טיפול הורי

שני ההורים מטפלים בביצים ובגוזלים. הזכר מביא מזון לנקבה המודגרת ולאחר מכן לשני ההורים המאכילים את הגוזלים.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. שימו לב לתעופה. חפשו את התעופה המיוחדת של הדית – גלישה ארוכה עם הזנב הממוזלג המשמש כהגה. לעיתים קרובות תפרוש את זנבה לצורת מניפה רחבה.
2. התקהלויות. חפשו קבוצות גדולות של דורסים, במיוחד בשעות הערב לפני הלינה או בשעות הבוקר. הדית השחורה היא ציפור חברתית מחוץ לעונת הקינון.
3. בדקו אתרי מזון. סביב מזבלות, מפעלי עיבוד בשר או דגים, צידי דרכים עם פגרים (בזהירות!) – אלו מקומות בהם הן נוטות להתאסף.
4. זיהוי קול. למדו לזהות את הקריאות הצורמות והצבצניות שלהן. לעיתים קרובות הן משמיעות אותן בעת תעופה או אינטראקציה עם פרטים אחרים.

מינים דומים

עובדות מהירות

דורס אופורטוניסט:

מנצלת כל מקור מזון זמין, כולל נבלות ואשפה.

נודדת למרחקים:

רבות מהאוכלוסיות נודדות אלפי קילומטרים בין אתרי קינון וחורף.

חברתית:

מתכנסת בקבוצות גדולות מחוץ לעונת הקינון.

זנב ממוזלג:

סימן זיהוי חשוב, אם כי פחות עמוק מזה של הדית האדומה.

נפוצה מאוד:

אחת מהדורסים הנפוצים ביותר בעולם.

עובדות מעניינות

• הדיות השחורות ידועות ביכולתן לחטוף מזון מידי בני אדם או מחיות אחרות, ובמיוחד מידי עופות מים, תוך כדי תעופה.
• הן משתמשות בחומרים שונים, כולל אשפה, כדי לקשט את הקנים שלהן, מה שנותן לקן מראה מוזר לעיתים.
• בחלקים מסוימים של העולם, הדיות השחורות נחשבות למעין 'שוטר תברואה' טבעי בשל תפקידן בניקוי נבלות ופסולת.
• ישנם תיעודים של דיות שחורות מעבירות אש מהטבע כדי ליצור שריפות יער, על מנת להבריח טרף מתוך המחבואים.

סיווג מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

עופות

סדרה

דורסי יום

משפחה

ניציים

סוג

דית

מין

Milvus migrans

גלה את דית שחורה