צופית בוהקת

אודות

הצופית הבוהקת היא ציפור שיר קטנה, פעילה ותוססת, המוכרת בזכות צבעיה העזים של הזכר ובמיוחד בזכות מקורה המעוקל המותאם ליניקת צוף מפרחים. היא נפוצה במזרח התיכון ובחלקים מאפריקה, והפכה לסמל של גינות ושטחים ירוקים באזורים אלו.

גודל ותוחלת חיים

אורך

10-12 ס"מ (כולל זנב)

מוטת כנפיים

14-16 ס"מ

משקל

5-8 גרם

תוחלת חיים

3-5 שנים בטבע

תזונה

צוף, חרקים קטנים ועכבישים

מאפיינים פיזיים

נוצות

לזכר בלבוש חיזור (קיץ) גוף שחור-כחול מבריק עם ברק מתכתי סגול-ירוק, במיוחד בראש, בגב ובחזה. בטנו כהה. לנקבה ולצעירים גוון אפור-חום ירקרק בחלקים העליונים, ובטן בהירה יותר, לעיתים עם גוון צהבהב. לזכר בלבוש חורף (לאחר הקינון) יש לעיתים פס כהה לאורך הבטן המפריד בין החזה הכהה לבטן הבהירה יותר, אך הוא עדיין שומר על רוב הברק המתכתי.

צורת המקור

מקור ארוך, דק ומעוקל כלפי מטה, בצבע שחור. מותאם באופן מושלם ליניקת צוף מפרחים עמוקים.

צבע עיניים

חום כהה

צבע רגליים

שחור

סימנים מבדילים

מקור מעוקל ארוך, גודל קטן, וצבעי הברק המתכתי של הזכר. זנב מרובע יחסית, לעיתים עם נוצות זנב מרכזיות ארוכות במעט אצל הזכר.

מראה צעיר

צעירים דומים לנקבה, עם גוונים חומים-אפרפרים ירקרקים בחלקים העליונים ובטן בהירה. זכרים צעירים מתחילים לפתח את הברק המתכתי בהדרגה, לעיתים עם כתמים כהים על החזה הבהיר.

שינויים עונתיים

הזכר שומר על רוב צבעי הברק המתכתי לאורך כל השנה, אך הברק עשוי להיות פחות עז בלבוש חורף (לאחר הקינון) וייתכן שיופיע פס בטן כהה המפריד בין החזה הכהה לבטן הבהירה יותר. הנקבה אינה משנה את צבעיה באופן משמעותי.

דו-צורתיות מינית

בולט מאוד. הזכר בעל צבעים מתכתיים כהים ומבריקים (שחור-כחול-סגול-ירוק), בעוד שהנקבה והצעירים בצבעי אפור-חום ירקרק פשוטים יותר.

איך לזהות

1. 1

   גודל ומבנה גוף

   ציפור קטנה מאוד, זריזה, עם גוף עדין ומקור ארוך ומעוקל. תעופתה מהירה וקופצנית.

2. 2

   צבעי הזכר

   חפשו את הברק המתכתי הכחול-שחור-סגול-ירוק המרהיב של הזכר, במיוחד באור שמש ישיר. הבטן כהה.

3. 3

   צבעי הנקבה והצעירים

   הנקבה והצעירים אפורים-חומים ירקרקים בחלקים העליונים ובטן בהירה יותר, לעיתים עם גוון צהבהב. חפשו את המקור המעוקל האופייני.

4. 4

   התנהגות האכלה

   צפו בה יונקת צוף מפרחים, לעיתים תוך כדי ריחוף במקום (כמו קוליברי) או בעמידה על הפרח/ענף. היא פעילה מאוד וזריזה.

5. 5

   קולות

   האזינו לשירתה המהירה, הגבוהה והצפצפנית, ולקריאות ה'ציק' החדות שלה.

בית גידול ותפוצה

ביומים

אזורים ים-תיכוניים, מדבריות למחצה, סוואנות

תפוצה גיאוגרפית

מזרח התיכון (ישראל, ירדן, לבנון, סוריה, חצי האי ערב), צפון מזרח אפריקה (מצרים, סודן, אתיופיה, אריתריאה, סומליה) ודרום אפריקה (תת-מין נפרד).

טווח גובה

מגובה פני הים ועד כ-2,000 מטרים.

סביבות מועדפות

גינות, פרדסים, מטעים, חורשות, שיחיות, ואדיות, שטחים חקלאיים, פארקים ושטחים עירוניים עם צמחייה פורחת. מעדיפה אזורים עם שפע של פרחים המייצרים צוף.

התנהגות

זמן פעילות

פעילת יום (דיורנלית).

הרגלי אכילה

ניזונה בעיקר מצוף פרחים, אותו היא יונקת באמצעות לשונה הארוכה והצינורית תוך כדי ריחוף מול הפרח או בעמידה על ענף. משלימה את תזונתה בחרקים קטנים ועכבישים, אותם היא לוכדת תוך כדי תעופה או אוספת מעלים ופרחים. פעילה מאוד וזריזה.

התנהגות חברתית

לרוב נצפית בבודדים או בזוגות. מחוץ לעונת הקינון עשויה להצטרף ללהקות קטנות של צופיות אחרות או ציפורי שיר קטנות אחרות באזורי האכלה עשירים. טריטוריאלית למדי, במיוחד בעונת הקינון ובאזורי האכלה.

דפוס תעופה

תעופה מהירה, קופצנית וישירה. מסוגלת לרחף במקום מול פרחים בדומה לקוליברי, אך לרוב מעדיפה לעמוד על ענף או על הפרח עצמו בזמן יניקת צוף.

דפוס נדידה

בישראל, הצופית הבוהקת היא יציבה (תושבת קבועה) ונפוצה בכל הארץ. באזורים מסוימים בטווח תפוצתה היא עשויה לבצע נדידות קצרות מקומיות בתגובה לזמינות מזון או שינויי אקלים.

טריטוריאליות

מגלה טריטוריאליות, במיוחד הזכרים, המגנים על אזורי קינון ואזורי האכלה עשירים בפרחים מפני צופיות אחרות וציפורים קטנות אחרות.

רבייה

עונת רבייה

בישראל, בעיקר בין פברואר לאוגוסט, עם שיא באביב. עשויה לקנן מספר מחזורים בשנה.

הרגלי קינון

הנקבה בונה קן דמוי שק תלוי, לרוב מענף נמוך או שיח, לעיתים קרובות בקרבת מגורי אדם. הקן עשוי מחומרים צמחיים עדינים, קורי עכביש, פיסות נייר, נוצות ומוסווה היטב בחזזיות וקליפות עצים. פתח הכניסה קטן ומוסתר.

גודל הטלה

2-3 ביצים

תיאור הביצה

2-3 ביצים קטנות, לבנות-ירקרקות או אפרפרות, מנוקדות בכתמים חומים-אדמדמים או אפורים, בעיקר בקצה הרחב.

תקופת דגירה

13-14 ימים (על ידי הנקבה בלבד)

תקופת התבגרות

14-19 ימים (הגוזלים עוזבים את הקן)

טיפול הורי

הנקבה דוגרת לבדה, אך שני ההורים מאכילים את הגוזלים לאחר הבקיעה. הזכר עשוי להאכיל את הנקבה בזמן הדגירה. הגוזלים נשארים תלויים בהורים למשך כשבוע-שבועיים לאחר עזיבת הקן.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. חפשו פרחים. הדרך הטובה ביותר למצוא צופית היא לחפש פרחים פורחים, במיוחד אלה בעלי צורת צינור או פעמון, המושכים אותה.
2. היו סבלניים ושקטים. הצופית זריזה וקטנה, אך אם תשבו בשקט ליד שיח פורח, סביר להניח שהיא תגיע.
3. האזינו לקולותיה. למדו לזהות את שירתה וקריאותיה, שיכולות להעיד על נוכחותה גם אם אינכם רואים אותה מיד.
4. התבוננו באור שמש. צבעי הברק המתכתי של הזכר נראים במיטבם באור שמש ישיר, מה שמקל על זיהויו.
5. השתמשו במשקפת. למרות גודלה הקטן, משקפת תעזור לכם לראות את הפרטים העדינים של צבעיה ומקורה.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם עברי:

צופית בוהקת

שם מדעי:

Nectarinia osea

משפחה:

צופיתיים (Nectariniidae)

מצב שימור:

ללא חשש (Least Concern)

תזונה עיקרית:

צוף וחרקים

נדידה:

יציבה בישראל

גודל:

קטנה מאוד (10-12 ס"מ)

סימן זיהוי בולט:

מקור מעוקל ארוך וצבעי ברק מתכתיים אצל הזכר

עובדות מעניינות

• הצופית הבוהקת היא הציפור היחידה ממשפחת הצופיתיים המצויה בישראל.
• למרות דמיונה לקוליבריים (ריחוף ויניקת צוף), הצופית אינה קרובת משפחה שלהם. הקוליבריים חיים רק באמריקה, והצופיות באפריקה ואסיה. זהו מקרה קלאסי של אבולוציה מתכנסת.
• הצופית משמשת מאביקה חשובה עבור פרחים רבים, ובכך תורמת למערכת האקולוגית.
• היא מסוגלת לרחף במקום מול פרחים, אך בניגוד לקוליברי, היא לרוב מעדיפה לעמוד על ענף או על הפרח עצמו בזמן האכילה כדי לחסוך באנרגיה.
• הצופית הבוהקת היא ציפור אהובה ונפוצה בגינות בישראל, והיא נחשבת ל'ציפור הלאומית הלא רשמית' של ישראל על ידי רבים.

סיווג מדעי

ממלכה

בעלי חיים (Animalia)

מערכה

מיתרניים (Chordata)

מחלקה

עופות (Aves)

סדרה

ציפורי שיר (Passeriformes)

משפחה

צופיתיים (Nectariniidae)

סוג

צופית (Nectarinia)

מין

צופית בוהקת (Nectarinia osea)

גלה את צופית בוהקת