ינשוף שריקות

אודות

ינשוף השריקות הוא ינשוף קטן ולילי, בעל הסוואה מצוינת, המאפשרת לו להתמזג עם קליפות עצים. הוא ידוע בקריאתו המונוטונית והחוזרת על עצמה, הנשמעת כשריקה בודדת. זהו מין נודד המגיע לאזורים רבים באירופה ובמזרח התיכון לצורך קינון.

גודל ותוחלת חיים

אורך

19-21 ס"מ

מוטת כנפיים

47-54 ס"מ

משקל

60-135 גרם (זכרים קטנים יותר מנקבות בממוצע)

תוחלת חיים

עד 6 שנים בטבע, עד 12 שנים בשבי

תזונה

טורף חרקים (בעיקר עשים, חיפושיות, חגבים), עכבישים, ולעיתים רחוקות מכרסמים קטנים או ציפורים קטנות.

מאפיינים פיזיים

נוצות

הניצוי אפור-חום מנומר ומפוספס בדוגמת קליפת עץ, עם פסים כהים עדינים וכתמים בהירים יותר. ישנם פרטים בעלי גוון חום-אדמדם יותר (מורפה אדומה), אך היא נדירה יותר. הגחון בהיר יותר עם פסים כהים עדינים. לרוב הניצוי מנומר בכתמים לבנבנים קטנים המעניקים לו מראה 'קשקשי'.

צורת המקור

מקור קצר, מעוקל וחד, בצבע אפור-שחור.

צבע עיניים

עיניים צהובות-כתומות בולטות, מוקפות בטבעת כהה.

צבע רגליים

רגליים אפורות-ורדרדות, מכוסות בנוצות עד לבסיס הטפרים. טפרים שחורים וחזקים.

סימנים מבדילים

ציצות אוזניים קצרות ובולטות, אותן הוא יכול להרים או להשטיח. דוגמת פנים ברורה עם גבות בהירות וטבעת כהה סביב העיניים. יכול להתכווץ ולהתארך מאוד כשהוא חש מאוים, מה שמדגיש את הסוואתו כענף שבור.

מראה צעיר

צעירים דומים לבוגרים אך בעלי ניצוי עדין יותר, פחות מנומר, ובעלי דוגמת פסים רוחביים עדינה יותר. ציצות האוזניים קצרות יותר או פחות בולטות.

שינויים עונתיים

אין שינויים עונתיים משמעותיים בניצוי.

דו-צורתיות מינית

אין הבדלים משמעותיים בניצוי בין זכרים לנקבות. נקבות נוטות להיות מעט גדולות וכבדות יותר מהזכרים.

איך לזהות

1. 1

   גודל וצורה

   ינשוף קטן וקומפקטי. כשהוא מוסווה, הוא יכול להתארך ולהיראות כענף שבור או גדם עץ. שימו לב לציצות האוזניים הבולטות (אך לא תמיד זקופות).

2. 2

   ניצוי

   דוגמת הסוואה מורכבת של אפור-חום מנומר ומפוספס, המזכירה קליפת עץ. חפשו את הכתמים הלבנבנים הקטנים המפוזרים על הניצוי.

3. 3

   עיניים

   עיניים צהובות-כתומות בולטות, מוקפות בטבעת כהה. זהו סימן זיהוי חשוב המבדיל אותו ממיני ינשופים אחרים בעלי עיניים כהות.

4. 4

   קריאה

   הקריאה היא סימן הזיהוי הבולט ביותר: שריקה מונוטונית, קצרה וחוזרת על עצמה ('טיו' או 'קיו') במרווחי זמן קבועים. הקשיבו לה בלילות האביב והקיץ.

5. 5

   התנהגות

   במהלך היום, חפשו אותו נח מוסווה היטב על ענף עץ, לעיתים קרובות צמוד לגזע. בלילה, חפשו אותו צד חרקים באזורים פתוחים יחסית.

בית גידול ותפוצה

ביומים

יערות פתוחים, חורשות, מטעים, פרדסים, גנים, פארקים, שדרות עצים, אזורים חקלאיים עם עצים מפוזרים, ולעיתים קרובות גם בקרבת יישובים אנושיים.

תפוצה גיאוגרפית

מקנן באירופה (מדרום צרפת ועד רוסיה), צפון אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. חורף באפריקה שמדרום לסהרה ובחלקים מדרום אסיה. בישראל הוא חולף נפוץ ומקנן קיץ מצוי.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד כ-2000 מטרים.

סביבות מועדפות

מעדיף אזורים עם עצים בוגרים וחלולים או נקרות, המספקים מקומות מסתור וקינון, ושטחים פתוחים יחסית לציד חרקים.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל בעיקר בלילה (נוקטורני), בעיקר בשעות הדמדומים המוקדמות והמאוחרות. במהלך היום הוא נח מוסווה היטב על ענף עץ, לעיתים קרובות צמוד לגזע.

הרגלי אכילה

צד בעיקר חרקים גדולים, אותם הוא תופס בטיסה או על הקרקע. לעיתים רחוקות יצוד מכרסמים קטנים או ציפורים. הוא יושב על ענף וממתין לטרף, ואז צולל לעברו. לעיתים הוא גם צד חרקים הנמשכים לאורות מלאכותיים.

התנהגות חברתית

ציפור בודדה וטריטוריאלית מחוץ לעונת הקינון. בעונת הקינון חי בזוגות. הזכרים מקיימים טריטוריות קריאה.

דפוס תעופה

תעופה מהירה וישרה יחסית, עם חבטות כנף מהירות. לרוב עף בגובה נמוך בין עצים. תעופה שקטה מאוד בזכות נוצות תעופה מיוחדות.

דפוס נדידה

מין נודד. נודד מאירופה ואסיה לאפריקה שמדרום לסהרה ולדרום אסיה לחורף. בישראל הוא מקנן קיץ נפוץ וחולף במספרים גדולים באביב ובסתיו.

טריטוריאליות

זכרים טריטוריאליים מאוד בעונת הקינון, ומגנים על שטחם באמצעות קריאות ומרדפים.

רבייה

עונת רבייה

אפריל עד יולי.

הרגלי קינון

אינו בונה קן. מקנן בחללים טבעיים בעצים (נקרות, חורים), חורי קינון נטושים של נקרים, ולעיתים רחוקות בתיבות קינון מלאכותיות או חללים במבנים. הנקבה מטילה את הביצים ישירות על קרקעית החלל.

גודל הטלה

2-6 ביצים, לרוב 3-5.

תיאור הביצה

2-6 ביצים לבנות, עגולות, חלקות ומבריקות. גודל ממוצע כ-31x27 מ"מ.

תקופת דגירה

24-25 ימים, בעיקר על ידי הנקבה.

תקופת התבגרות

18-21 ימים. הגוזלים עוזבים את הקן לפני שהם מסוגלים לעוף היטב, וממשיכים להיות מוזנים על ידי ההורים בסביבת הקן.

טיפול הורי

שני ההורים דואגים לגוזלים. הנקבה דוגרת ומחממת את הגוזלים הקטנים, והזכר מספק מזון. כשהגוזלים גדלים, שני ההורים צדים ומביאים מזון.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. הקשבה לקריאה. הדרך הטובה ביותר לאתר ינשוף שריקות היא להקשיב לקריאתו הייחודית בלילות האביב והקיץ. הקריאה נשמעת למרחקים ויכולה להוביל אתכם למיקומו.
2. חיפוש בשעות היום. במהלך היום, חפשו אותו נח על ענף עץ, לעיתים קרובות צמוד לגזע, בגובה בינוני. הסוואתו מצוינת, ולכן נדרשת סבלנות ועין חדה. חפשו 'בליטה' לא טבעית על הענף.
3. שימוש בפנס. בלילה, ניתן להשתמש בפנס (רצוי עם פילטר אדום כדי לא להפריע לציפור) כדי לסרוק עצים ולחפש את השתקפות עיניו הצהובות.
4. חיפוש גללים וצנפות. מתחת לעצי קינון או עצי מנוחה קבועים, ניתן למצוא גללים לבנים וצנפות (כדורי שיער ועצמות בלתי מעוכלים) המעידים על נוכחותו.
5. סבלנות ושקט. ינשופים הם ציפורים חששניות. התקרבו בשקט ובאיטיות, והימנעו מתנועות פתאומיות או רעשים חזקים.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם מדעי:

Otus scops

גודל:

קטן (19-21 ס"מ)

פעילות:

לילית

קריאה אופיינית:

שריקה מונוטונית 'טיו' חוזרת

תזונה:

בעיקר חרקים

סטטוס שימור:

ללא חשש (Least Concern)

נדידה:

נודד קיץ בישראל

עובדות מעניינות

• ינשוף השריקות הוא אמן הסוואה. כשהוא חש מאוים, הוא יכול להתכווץ ולהתארך, להצמיד את נוצותיו לגופו ולהרים את ציצות האוזניים, מה שגורם לו להיראות כענף שבור או גדם עץ.
• קריאתו המונוטונית והחוזרת על עצמה יכולה להישמע למרחקים של קילומטרים, והיא אחד הקולות האופייניים ללילות הקיץ באזורים רבים.
• למרות גודלו הקטן, הוא טורף יעיל מאוד של חרקים, ומסייע בוויסות אוכלוסיות מזיקים חקלאיים.
• הוא אחד הינשופים היחידים באירופה ובמזרח התיכון שהוא נודד למרחקים ארוכים, ומבלה את החורף באפריקה.
• שמו המדעי 'Otus' מתייחס לציצות האוזניים שלו, ו-'scops' הוא מילה יוונית עתיקה לינשוף קטן.

סיווג מדעי

ממלכה

Animalia

מערכה

Chordata

מחלקה

Aves

סדרה

Strigiformes

משפחה

Strigidae

סוג

Otus

מין

Otus scops

גלה את ינשוף שריקות