טווס הודי (נקבה)

אודות

הטווס ההודי הוא מין של עוף גדול ממשפחת הפסיוניים, הידוע בעיקר בזכות הזכר המרהיב. הנקבה, לעומת זאת, בעלת מראה צנוע יותר אך עדיין יפה ובעלת מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה מהזכר ומהטווס הירוק. היא ממלאת תפקיד חיוני ברבייה ובגידול הצאצאים.

גודל ותוחלת חיים

אורך

86-100 ס"מ (לא כולל זנב ארוך כמו של הזכר)

מוטת כנפיים

130-160 ס"מ

משקל

2.75-4 ק"ג

תוחלת חיים

10-25 שנים בטבע, עד 30 שנים בשבי

תזונה

אומניבורית (אוכלת כל)

מאפיינים פיזיים

נוצות

לנקבת הטווס ההודי גוף בצבע חום-אפרפר, עם גוונים ירקרקים-מתכתיים בצוואר ובחזה העליון. ראשה חום-אאפרפר, עם פס לבן מעל ומתחת לעין. נוצות הגב חומות-מנומרות, והבטן בהירה יותר. נוצות הזנב קצרות יחסית, חומות-כהות, ואינן יוצרות את המניפה המפורסמת של הזכר. על ראשה יש ציצת נוצות קצרה יותר מזו של הזכר, בצבע חום-ירקרק.

צורת המקור

מקור חזק, קצר יחסית ומעוקל קלות, בצבע אפור-כהה עד שחור.

צבע עיניים

עיניים חומות-כהות, מוקפות בטבעת עור חשוף בצבע אפרפר-בהיר.

צבע רגליים

רגליים חזקות וקשקשיות בצבע אפור-כהה.

סימנים מבדילים

היעדר נוצות הזנב הארוכות והמרהיבות של הזכר, גוון כללי חום-אפרפר, ציצה קצרה יותר על הראש, וכתם ירקרק-מתכתי בצוואר ובחזה העליון.

מראה צעיר

אפרוחי הטווס ההודי דומים לנקבה, עם גוונים חומים-אפרפרים ופסים כהים. הזכרים הצעירים מתחילים לפתח את נוצותיהם הצבעוניות ואת זנבם הארוך רק לאחר כשנתיים-שלוש.

שינויים עונתיים

אין שינויים עונתיים משמעותיים בניצוי הנקבה. היא שומרת על מראה דומה לאורך כל השנה.

דו-צורתיות מינית

בולט מאוד. הזכר גדול יותר, בעל נוצות זנב ארוכות וצבעוניות במיוחד (עד 2 מטר), גוף כחול-מתכתי בוהק וציצה גדולה יותר. הנקבה קטנה יותר, בעלת גוונים חומים-אפרפרים, ללא זנב ארוך ועם ציצה קצרה יותר. ההבדלים נועדו להסוות את הנקבה בזמן הדגירה וגידול האפרוחים.

איך לזהות

1. 1

   גודל וצורה כללית

   עוף קרקע גדול, בעל גוף מוצק, צוואר ארוך יחסית וזנב קצר (בניגוד לזכר).

2. 2

   צבעי ניצוי

   חום-אפרפר כללי, עם גוונים ירקרקים-מתכתיים בצוואר ובחזה העליון. בטן בהירה יותר. נוצות גב מנומרות.

3. 3

   ראש וצוואר

   ראש חום-אפרפר עם פס לבן מעל ומתחת לעין. ציצת נוצות קצרה בצבע חום-ירקרק על הראש.

4. 4

   היעדר זנב ארוך

   המאפיין הבולט ביותר המבדיל אותה מהזכר. לנקבה אין את נוצות הזנב הארוכות והמפוארות.

5. 5

   קריאות

   קריאות 'קא-קא-קא' חדות וקצרות, שונות מקריאות הזכר הצורמניות.

בית גידול ותפוצה

ביומים

יערות נשירים, יערות יבשים, שיחים, אזורים חקלאיים, סבך, שולי יערות, ובקרבת יישובים אנושיים.

תפוצה גיאוגרפית

תת-היבשת ההודית (הודו, סרי לנקה, פקיסטן, נפאל, בהוטן, בנגלדש). הוכנסה על ידי האדם לאזורים רבים אחרים בעולם.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד כ-2,000 מטר.

סביבות מועדפות

אזורים עם צמחייה צפופה למסתור, מקורות מים זמינים, ועצים גבוהים ללינה.

התנהגות

זמן פעילות

פעילה בשעות היום (יומית).

הרגלי אכילה

הנקבה מחפשת מזון על הקרקע, לרוב בקבוצות קטנות. תזונתה מגוונת וכוללת זרעים, פירות, חרקים, תולעים, לטאות קטנות, נחשים קטנים, מכרסמים קטנים, וצמחים ירוקים. היא מנקרת בקרקע ומחפשת מזון בין העלים והעשבים.

התנהגות חברתית

חברותית יחסית, חיה בקבוצות קטנות של נקבות ואפרוחים, או בקבוצות מעורבות של זכרים ונקבות מחוץ לעונת הרבייה. בעונת הרבייה, הנקבות מתרחקות מהזכרים כדי לדגור ולגדל את האפרוחים.

דפוס תעופה

מעופה כבד וקצר טווח, לרוב בגובה נמוך. היא מעדיפה לרוץ על הקרקע ולהשתמש בכנפיה בעיקר כדי לעלות לעצים ללינה או לברוח מסכנה מיידית.

דפוס נדידה

יציבה (אינה נודדת).

טריטוריאליות

הנקבות אינן טריטוריאליות באותה מידה כמו הזכרים. הן חולקות שטחי מחיה, אך כל נקבה שומרת על אזור קן משלה בעונת הרבייה.

רבייה

עונת רבייה

משתנה לפי אזור גאוגרפי, לרוב בין ינואר לאוקטובר, עם שיא בעונת הגשמים (יוני-ספטמבר) בהודו.

הרגלי קינון

הנקבה בונה קן פשוט על הקרקע, לרוב בשקע רדוד המוסווה היטב בצמחייה צפופה, מתחת לשיח או עץ. הקן מרופד בעלים, ענפים קטנים ועשבים.

גודל הטלה

3-6 ביצים, לעיתים רחוקות יותר.

תיאור הביצה

3-6 ביצים בצבע קרם-צהבהב או חום-בהיר, ללא כתמים. גודל הביצה כ-6.5 ס"מ אורך ו-4.5 ס"מ רוחב.

תקופת דגירה

28-30 ימים. הנקבה דוגרת לבדה.

תקופת התבגרות

האפרוחים פורחים מהקן תוך מספר ימים מהבקיעה, אך נשארים עם אמם למשך מספר חודשים (עד 7-8 חודשים) ולומדים ממנה כיצד למצוא מזון ולהימנע מסכנות.

טיפול הורי

הנקבה היא המטפלת הבלעדית באפרוחים. היא מגינה עליהם, מובילה אותם למקורות מזון ומים, ומלמדת אותם כישורי הישרדות.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. התבוננות בשעות הבוקר המוקדמות והערב המאוחרות. אלו השעות בהן הטווסים פעילים ביותר בחיפוש מזון.
2. חיפוש בקרבת מקורות מים. טווסים זקוקים למים באופן קבוע, ולכן ניתן למצוא אותם ליד נחלים, שלוליות או מקווי מים אחרים.
3. הקשבה לקריאות. למרות שקריאות הנקבה פחות בולטות, הקשבה לקריאות 'קא-קא-קא' יכולה להעיד על נוכחותה.
4. חיפוש באזורים מוסתרים. הנקבה נוטה להיות מוסתרת יותר מהזכר, במיוחד בעונת הרבייה, ולכן יש לחפש אותה בסבך צפוף או מתחת לשיחים.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם עברי:

טווס הודי (נקבה)

שם מדעי:

Pavo cristatus

משפחה:

פסיוניים (Phasianidae)

מצב שימור:

ללא חשש (Least Concern)

תזונה:

אוכלת כל (אומניבורית)

אורך חיים:

10-25 שנים בטבע

מספר ביצים:

3-6

עובדות מעניינות

• הנקבה מכונה לעיתים 'טווסה' או 'טווסית', אך השם המדויק הוא 'נקבת טווס הודי'.
• הגוונים החומים-אפרפרים של הנקבה מסייעים לה בהסוואה מצוינת מפני טורפים בזמן שהיא דוגרת על הביצים ומטפלת באפרוחים.
• למרות שהיא אינה מציגה את הזנב המרהיב של הזכר, היא עדיין נחשבת לציפור יפה ובעלת חן משלה.
• הטווס ההודי הוא הציפור הלאומית של הודו.

סיווג מדעי

ממלכה

Animalia

מערכה

Chordata

מחלקה

Aves

סדרה

Galliformes

משפחה

Phasianidae

סוג

Pavo

מין

Pavo cristatus

גלה את טווס הודי (נקבה)