שקנאי מצוי

אודות

השקנאי המצוי הוא עוף מים גדול ומרשים, הידוע בשק הגדול שמתחת למקורו, המשמש ללכידת דגים. הוא אחד העופות הגדולים ביותר בעולם המסוגלים לעוף, ומהווה מין דגל חשוב במערכות אקולוגיות של מים מתוקים ומלוחים כאחד. בישראל, הוא מוכר בעיקר כעוף נודד החולף במספרים גדולים, אך גם כדוגר נדיר.

גודל ותוחלת חיים

אורך

140-180 ס"מ

מוטת כנפיים

270-360 ס"מ

משקל

9-15 ק"ג (לעיתים עד 30 ק"ג לזכרים גדולים במיוחד)

תוחלת חיים

עד 30 שנים בטבע, ובשבי עד 50 שנים

תזונה

טורף דגים כמעט באופן בלעדי, אך לעיתים רחוקות יאכל גם סרטנים, דו-חיים, ואף אפרוחים של עופות מים אחרים.

מאפיינים פיזיים

נוצות

בוגרים: לבן בוהק, עם קצוות אברות תעופה שחורות הנראות רק במעוף. לעיתים קרובות יש גוון ורדרד עדין על החזה והצוואר, במיוחד בעונת הרבייה. צעירים: חומים-אפרפרים, עם גב כהה יותר ובטן בהירה. המקור והשק צהובים-אפרפרים.

צורת המקור

מקור ארוך מאוד, שטוח ורחב, בצבע צהוב-כתום בהיר, עם קצה אדמדם. מתחת למקור שק עור גדול וגמיש בצבע צהוב עז, המשמש ללכידת דגים. השק יכול להכיל עד 13 ליטר מים.

צבע עיניים

עיניים כהות, מוקפות בטבעת עור חשוף בצבע ורוד-צהבהב.

צבע רגליים

רגליים קצרות וחזקות, בצבע ורוד-כתום בהיר, עם קרומי שחייה גדולים.

סימנים מבדילים

גודלו העצום, צבעו הלבן הבוהק, המקור הארוך עם השק הגדול והבולט, וכתמי הכנף השחורים הנראים במעוף. לזכרים בוגרים יש בליטה קטנה על המקור בעונת הרבייה.

מראה צעיר

צעירים חומים-אפרפרים, עם גב כהה יותר ובטן בהירה. המקור והשק צהובים-אפרפרים. לוקח להם כשלוש שנים להגיע לניצוי בוגר מלא.

שינויים עונתיים

בעונת הרבייה, הניצוי הלבן מקבל גוון ורדרד עדין על החזה והצוואר, והשק מתחת למקור הופך לצהוב עז יותר. העור החשוף סביב העין הופך לצהוב-ורדרד בולט.

דו-צורתיות מינית

הזכרים גדולים במעט מהנקבות, ובעונת הרבייה מפתחים בליטה קטנה על המקור. הגוון הוורדרד בולט יותר אצל הזכרים.

איך לזהות

1. 1

   גודל וצבע כללי

   חפשו עוף מים ענק, לבן בוהק, עם נוצות תעופה שחורות בקצוות הכנף הנראות במעוף. גוון ורדרד עדין על החזה והצוואר יכול להעיד על בוגר בעונת רבייה.

2. 2

   מקור ושק

   המקור ארוך מאוד, צהוב-כתום, עם שק עור גדול וצהוב עז מתחתיו. זהו סימן זיהוי חד משמעי.

3. 3

   מעוף

   שימו לב למעוף הכבד אך האלגנטי, עם חבטות כנף איטיות. במעוף, הצוואר מקופל בצורת S והרגליים מתוחות לאחור. כתמי הכנף השחורים בולטים מאוד.

4. 4

   התנהגות

   חפשו להקות גדולות של עופות הצדים דגים במשותף, במבנה חצי עיגול, או דואים בגבהים.

בית גידול ותפוצה

ביומים

אגמים גדולים, נהרות איטיים, דלתאות, ביצות, לגונות חוף, שפכי נהרות, ולעיתים גם חופי ים רדודים.

תפוצה גיאוגרפית

דרום-מזרח אירופה, אסיה (מטורקיה ועד הודו וסין), ואפריקה. בישראל, חולף נפוץ מאוד, בעיקר בעונות המעבר, ודוגר נדיר ביותר בעמק בית שאן.

טווח גובה

בעיקר באזורים נמוכים, עד כ-1,000 מטר מעל פני הים.

סביבות מועדפות

גופי מים מתוקים או מליחים גדולים ועשירים בדגים, עם אזורי קינון מבודדים ומוגנים, לרוב על איים או צמחייה צפופה.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל יום.

הרגלי אכילה

צד דגים בלהקות או בקבוצות קטנות. הם שוחים במבנה חצי עיגול, מקיפים את הדגים ודוחקים אותם למים רדודים, ואז טובלים את ראשם במים ולוכדים את הדגים בשק המקור. אינם צוללים עמוק כמו שקנאים אחרים (למשל, שקנאי מסולסל).

התנהגות חברתית

חברותיים מאוד, חיים ונודדים בלהקות גדולות. מקננים במושבות צפופות, לעיתים יחד עם עופות מים אחרים.

דפוס תעופה

מעוף כבד אך אלגנטי, עם חבטות כנף איטיות ועמוקות. מרבים לדאות בגבהים, במיוחד בנדידה, תוך ניצול זרמי אוויר חמים (תרמיקות). במעוף, הצוואר מקופל בצורת S והרגליים מתוחות לאחור.

דפוס נדידה

נודד למרחקים ארוכים. האוכלוסיות האירופיות והמערב-אסיאתיות נודדות דרומה לאפריקה ולאזורים חמים יותר באסיה בחורף. ישראל היא ציר נדידה מרכזי עבור מיליוני שקנאים מצויים, בעיקר בסתיו ובאביב. חלק קטן מהאוכלוסייה האפריקאית יציב.

טריטוריאליות

אינם טריטוריאליים במיוחד מחוץ לעונת הרבייה. במושבות הקינון, כל זוג מגן על אזור קטן סביב הקן.

רבייה

עונת רבייה

משתנה גאוגרפית. באזורים טרופיים יכול להיות כל השנה, באזורים ממוזגים באביב ובקיץ (מרץ-אוגוסט).

הרגלי קינון

מקננים במושבות גדולות, לרוב על הקרקע באיים מבודדים, או על צמחייה צפופה (כגון קנים) בביצות. הקן הוא ערימה גדולה של ענפים, קנים, עשבים וחומר צמחי אחר.

גודל הטלה

בדרך כלל 2-4 ביצים.

תיאור הביצה

2-4 ביצים לבנות-כחלחלות, מכוסות בשכבת גיר עבה, בגודל ממוצע של כ-7.5x5 ס"מ.

תקופת דגירה

29-36 ימים, על ידי שני ההורים.

תקופת התבגרות

אפרוחים פורחים מהקן לאחר 65-75 ימים, אך ממשיכים להיות תלויים בהורים למשך מספר שבועות נוספים.

טיפול הורי

שני ההורים דוגרים על הביצים ומטפלים באפרוחים. האפרוחים בוקעים עיוורים וחסרי נוצות, ומוזנים על ידי ההורים בדגים מעוכלים למחצה.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. עיתוי. הזמן הטוב ביותר לצפות בשקנאים מצויים בישראל הוא בעונות הנדידה: ספטמבר-אוקטובר (סתיו) ומרץ-אפריל (אביב). בשנים האחרונות, מספר קטן של פרטים נשארים בישראל גם בחורף ובקיץ.
2. ציוד. משקפת טובה או טלסקופ שדה חיוניים לצפייה בעופות מים גדולים אלה, במיוחד כאשר הם רחוקים או דואים בגובה.
3. התנהגות. חפשו קבוצות גדולות של שקנאים הצדים יחד. הם לרוב אינם חוששים מבני אדם, אך יש לשמור על מרחק כדי לא להפריע להם, במיוחד באתרי האכלה או מנוחה.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם עברי:

שקנאי מצוי

שם מדעי:

Pelecanus onocrotalus

משפחה:

שקנאיים (Pelecanidae)

גודל:

עוף מים גדול מאוד (אורך 140-180 ס"מ, מוטת כנפיים 270-360 ס"מ)

מזון עיקרי:

דגים

סטטוס שימור:

ללא חשש (Least Concern)

נדידה בישראל:

חולף נפוץ מאוד, דוגר נדיר

עובדות מעניינות

• השקנאי המצוי יכול לאכול עד 1.2 ק"ג דגים ביום, ולעיתים אף יותר, במיוחד בעונת הרבייה.
• השק מתחת למקורו אינו משמש לאחסון מזון לטווח ארוך, אלא רק ללכידת הדגים וניקוז המים לפני הבליעה.
• שקנאים מצויים הם דואים מצוינים ויכולים לשהות באוויר שעות ארוכות תוך ניצול זרמי אוויר חמים, מה שחוסך להם אנרגיה רבה בנדידה.
• בישראל, השקנאים הנודדים מהווים לעיתים בעיה לחקלאי בריכות הדגים, ונעשים מאמצים למצוא פתרונות דו-קיום.

סיווג מדעי

ממלכה

בעלי חיים (Animalia)

מערכה

מיתרניים (Chordata)

מחלקה

עופות (Aves)

סדרה

שקנאים (Pelecaniformes)

משפחה

שקנאיים (Pelecanidae)

סוג

שקנאי (Pelecanus)

מין

שקנאי מצוי (Pelecanus onocrotalus)

גלה את שקנאי מצוי