חִוִּוִי

אודות

החִוִּוִי הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, המוכרת בזכות שירתה הקצרה והצרודה ובמראה הכללי הבהיר שלה. הוא נפוץ במגוון בתי גידול פתוחים למחצה ברחבי אירופה ואסיה, ונודד למרחקים ארוכים לאפריקה.

גודל ותוחלת חיים

אורך

13-15 ס"מ

מוטת כנפיים

18-23 ס"מ

משקל

12-17 גרם

תוחלת חיים

2-5 שנים בטבע, עד 8 שנים במקרים חריגים

תזונה

אוכל חרקים (בעיקר בעונת הקינון), פירות יער ופירות קטנים (בעיקר בסתיו ובחורף)

מאפיינים פיזיים

נוצות

לזכר בוגר גב חום-אפרפר, כיפה אפורה בולטת, גרון לבן, חזה וצדדים בגוון ורדרד-חום בהיר. כנפיים חומות עם שוליים חלודים בולטים. לנקבה ולצעירים גוונים חומים יותר, הכיפה פחות אפורה וברורה, והחזה פחות ורדרד.

צורת המקור

מקור דק ומחודד, בצבע חום כהה בחלק העליון ובהיר יותר בבסיס התחתון.

צבע עיניים

עיניים חומות כהות, עם טבעת עין בהירה עדינה.

צבע רגליים

רגליים חומות-אפרפרות עד חומות-צהבהבות.

סימנים מבדילים

כיפה אפורה בולטת (בזכר), גרון לבן, שולי כנף חלודים, ורגליים בהירות יחסית. הזנב ארוך יחסית ובעל קצוות לבנים בולטים בצדדים החיצוניים, הנראים היטב במעוף.

מראה צעיר

צעירים דומים לנקבות אך בעלי גוון חום אחיד יותר, ללא כיפה אפורה ברורה, ועם דגם קשקשי עדין על החזה.

שינויים עונתיים

אין שינויים משמעותיים בניצוי בין עונת הקינון לעונת החורף, אך הניצוי עשוי להיראות מעט דהוי יותר לאחר עונת הקינון ולפני החלפה.

דו-צורתיות מינית

קיים דימורפיזם מיני קל: לזכר כיפה אפורה בולטת יותר וגוון ורדרד בחזה, בעוד שהנקבה והצעירים חומים יותר ופחות מובחנים בצבעיהם.

איך לזהות

1. 1

   כיפה אפורה (בזכר)

   חפשו כיפה אפורה ברורה על ראשו של הזכר, המנוגדת לגב החום-אפרפר.

2. 2

   שולי כנף חלודים

   שימו לב לשוליים החלודים הבולטים על אברות הכנף, תכונה ייחודית לחִוִּוִי.

3. 3

   גרון לבן

   הגרון הלבן בולט על רקע החזה הבהיר.

4. 4

   זנב עם קצוות לבנים

   במעוף, שימו לב לקצוות הלבנים בצדדים החיצוניים של הזנב, הנראים היטב.

5. 5

   שירה צרודה ומהירה

   הקשיבו לשירה הקצרה, המהירה והצרודה, הנשמעת כ'צ'ר-צ'ר-צ'ר'.

בית גידול ותפוצה

ביומים

אזורי שיחים, שדות בור, קצוות יערות, גנים, פרדסים, כרמים, חורשות פתוחות, שטחים חקלאיים עם גדרות חיות.

תפוצה גיאוגרפית

מקנן ברחבי אירופה ואסיה הממוזגת, ממערב אירופה ועד מרכז אסיה. חורף באפריקה שמדרום לסהרה ובחצי האי ערב.

טווח גובה

מגובה פני הים ועד כ-2,000 מטרים, תלוי באזור הגיאוגרפי.

סביבות מועדפות

מעדיף בתי גידול עם צמחייה עשבונית גבוהה ושיחים צפופים, המספקים מקומות מסתור וקינון, וכן מקורות מזון זמינים.

התנהגות

זמן פעילות

פעיל יום.

הרגלי אכילה

מלקט חרקים ופרוקי רגליים קטנים מעלווה של שיחים ועצים נמוכים. בסתיו ובחורף משלים את תזונתו בפירות יער קטנים כמו פטל, אוכמניות וסמבוק.

התנהגות חברתית

בדרך כלל ציפור יחידאית או בזוגות בעונת הקינון. מחוץ לעונת הקינון עשוי להצטרף ללהקות מעורבות מינים קטנות.

דפוס תעופה

מעוף גלי ומהיר, לרוב בגובה נמוך בין שיחים. בעת שירה, הזכר עשוי לבצע מעוף ראווה קצר מעל השיחים.

דפוס נדידה

נודד למרחקים ארוכים. נודד מאירופה ואסיה לאתרי חריפה באפריקה שמדרום לסהרה. בישראל הוא חולף נפוץ למדי, בעיקר באביב ובסתיו, ומיעוט פרטים חורפים.

טריטוריאליות

הזכרים טריטוריאליים מאוד בעונת הקינון, ומגנים על שטחם באמצעות שירה ותצוגות.

רבייה

עונת רבייה

אפריל עד יולי, עם שיא בחודשים מאי-יוני.

הרגלי קינון

הקן נבנה על ידי שני בני הזוג, לרוב בשיחים נמוכים או בצמחייה עשבונית צפופה, בגובה של עד מטר אחד מהקרקע. הקן בצורת סלסלה עמוקה, עשוי מעשבים, עלים, שורשים וקורי עכביש, ומרופד בחומרים עדינים יותר.

גודל הטלה

1-2 תטולות בשנה.

תיאור הביצה

3-7 ביצים (בדרך כלל 4-5), בצבע לבן-ירקרק או קרם, מנוקדות ומנומרות בכתמים חומים-אדמדמים או אפורים.

תקופת דגירה

11-12 ימים, על ידי שני ההורים.

תקופת התבגרות

10-12 ימים לאחר הבקיעה, הגוזלים עוזבים את הקן.

טיפול הורי

שני ההורים משתתפים בדגירה ובגידול הגוזלים, מאכילים אותם בחרקים.

איפה למצוא

טיפים לשטח

1. הקשבה לשירה. הדרך הטובה ביותר לאתר חִוִּוִי היא להקשיב לשירתו הצרודה והמהירה, לרוב מתוך שיח.
2. סבלנות ותצפית. החִוִּוִי הוא ציפור ביישנית יחסית, ולכן נדרשת סבלנות כדי לצפות בו כשהוא מגיח מהשיחים.
3. עונת הנדידה. בישראל, עונות הנדידה (אביב וסתיו) הן הזמנים הטובים ביותר לצפות בו, כאשר הוא נפוץ יותר.

מינים דומים

עובדות מהירות

שם מדעי:

Sylvia communis

משפחה:

סבכיים (Sylviidae)

נדידה:

נודד למרחקים ארוכים

מזון עיקרי:

חרקים ופירות יער

סטטוס שימור:

ללא חשש

עובדות מעניינות

• החִוִּוִי הוא אחד ממיני הסבכי הנפוצים ביותר באירופה.
• שמו העברי 'חִוִּוִי' מתייחס ככל הנראה לצליל שירתו הצרודה, המזכירה חיכוך או חיווי.
• הוא מסוגל לנדוד אלפי קילומטרים מאתרי הקינון שלו באירופה ואסיה ועד לאתרי החריפה באפריקה.

סיווג מדעי

ממלכה

Animalia

מערכה

Chordata

מחלקה

Aves

סדרה

Passeriformes

משפחה

Sylviidae

סוג

Sylvia

מין

Sylvia communis

גלה את חִוִּוִי