איך לזהות חנקן אדום-גב

כדי לזהות נכון את חנקן אדום-גב (Lanius collurio), בדוק כל אחת מהתכונות הללו. ציפורים יכולות להיות מאתגרות: התנהגות, בית גידול וקול לעיתים מאשרים את מה שתמונה אחת לא יכולה.

גודל במבט חטוף

אורך

16-18 ס"מ

מוטת כנפיים

24-27 ס"מ

משקל

25-35 גרם

תכונות פיזיות לבדיקה

1. 1

   נוצות

   צבע ודוגמת הנוצות הכלליים.

   הזכר הבוגר: כיפה ועורף אפורים-כחלחלים, פס עין שחור עבה העובר מהמקור דרך העין. גב וכתפיים בצבע חום-אדמדם עשיר. גחון וצדדים בגוון שמנת-ורדרד. כנפיים חומות כהות עם מעט לבן בבסיס אברות היד (לפעמים קשה לראייה). הזנב שחור עם צדדים לבנים. הנקבה הבוגרת: באופן כללי בגוונים חומים יותר, ללא הפס השחור העז בפנים. גבה וכיפתה חומים-אדמדמים, לעיתים עם גוון אפור דהוי בכיפה. הגחון בגוון בז'-שמנת, לעיתים קרובות עם קשקוש עדין כהה בצדדים ובחזה. פס גבה בהיר עשוי להיות בולט. נקבות צעירות דומות לנקבות בוגרות אך הקשקוש כהה יותר ובולט יותר על החזה והגב. ציפורים צעירות (תטולה ראשונה): דומות לנקבה אך עם קשקוש כהה ובולט מאוד על כל הגוף, כולל הכיפה והגב. הגוון הכללי חום-אפרפר.

2. 2

   צורת המקור

   צורת המקור וצבעו: סימן שטח מפתח.

   מקור חזק ודמוי וו בקצהו, בצבע אפור כהה.

3. 3

   צבע עיניים

   צבע הקשתית וכל סימן בולט בעין.

   עיניים חומות-כהות.

4. 4

   צבע רגליים

   צבע הרגליים והכפות.

   רגליים שחורות-אפרפרות.

5. 5

   סימנים מבדילים

   תכונות בולטות שמבדילות מין זה.

   ההבדלים בין הזוויגים בולטים. אצל הזכר, שילוב של כיפה אפורה, מסכת עיניים שחורה וגב אדמדם. אצל הנקבה, גוון כללי חום-אדמדם עם קשקוש עדין. מנהג שפוד הטרף על קוצים או חוטי תיל הוא סימן זיהוי התנהגותי מובהק.

6. 6

   מראה צעיר

   איך הצעירים שונים מהבוגרים.

   פרטים צעירים דומים מאוד לנקבות אך עם קשקוש כהה וברור יותר על כל פלג הגוף העליון והתחתון. הגוונים הכלליים חומים-אפרפרים-צהבהבים יותר.

7. 7

   שינויים עונתיים

   שינויי נוצות בין עונות רבייה ולא רבייה.

   ההבדלים ניכרים בעיקר בין מופעי הרבייה למופעי החורף, אך פחות בולטים אצל החנקן אדום-הגב מאשר אצל מינים אחרים. הצבעים עשויים להיות מעט דהויים יותר במופע שלאחר הרבייה, אך הדפוסים נשמרים.

8. 8

   דו-צורתיות מינית

   הבדלים בין זכרים לנקבות.

   קיים דימורפיזם זוויגי בולט. הזכר בעל צבעים עזים יותר (כיפה אפורה, מסכה שחורה, גב אדום), בעוד הנקבה והצעירים בגוונים חומים בהירים יותר עם קשקוש.

סימני שטח מרכזיים

• צבעי הזכר. חפשו את השילוב הייחודי של כיפה אפורה, מסכת עיניים שחורה בולטת וגב בצבע חום-אדמדם עשיר. זהו סימן זיהוי חד משמעי אצל הזכרים הבוגרים.
• צבעי הנקבה (קשקוש). נקבות הן חומות יותר, חפשו קשקוש עדין כהה על החזה והצדדים, וגוון חום-אדמדם על הגב והכיפה (ללא המסכה השחורה הברורה של הזכר).
• התנהגות ציד ו'קצביה'. החנקן יושב בעמדה בולטת וממתין לטרף. המנהג לשפד חרקים גדולים או יצורים קטנים על קוצים או חוטי תיל הוא ייחודי ומהווה רמז זיהוי חזק, גם אם הציפור כבר לא ליד ה'קצבייה'.
• קריאות. הקריאות הצורמניות והשיר המגוון הכולל חיקויים יכול לסייע בזיהוי, במיוחד אם הראייה אינה ברורה.
• בית גידול. נטייתו לחיות בשטחים פתוחים למחצה עם שיחים וקוצים, ולא ביערות צפופים או אזורים אורבניים, יכולה לצמצם את האפשרויות בעת הזיהוי.

גלה את חנקן אדום-גב